. האירוע שבחרתי: התאבדותו של עדי טלמור, איש התקשורת והכתב הוותיק של גלי צה"ל. בגיל 58, לאחר שחש בכאבים חדים בחזהו, התבשר טלמור כי הוא חולה בסרטן ריאות סופני וחשוך- מרפא, וכי נותרו לו מספר חודשי חיים ספורים בלבד. כיוון שרצה לשלוט באופן בו הוא נפרד מהעולם, ולהימנע ממוות כואב, בחר טלמור לנסוע לשוויץ ולסיים שם את חייו. הוא הסתייע לשם כך בשירותיו של ארגון "דיגינאטיס" השוויצרי, המסייע לחולים חשוכי מפרא לסיים את חייהם בהמתת חסד. המתת החסד יצאה לפועל ב- 5 באוגוסט 2011, וגופתו של טלמור נשרפה ואפרו פוזר, בהתאם לבקשתו.
שוויץ נחשבת למדינה מתירנית בכל הנודע לסוגיית המתות החסד, והחוק שם מתיר ניתוק חולים מאמצעי ההחייאה שלהם. בנוסף, מתאפשר לחולים לסיים את חייהם באופן פעיל, בתנאי שהחולה מעורב ומודע לפעולת נטילת הרעל. כל זאת מתאפשר ללא מעורבותו של רופא בתהליך. בשוויץ פועלים ארגונים שונים המוציאים את המתות החסד לפועל, וביניהם "דיגינאטיס", המאפשרת המתת חסד גם למי שאינו אזרח שוויצרי. זו מתבצעת בסיוע רופאים ואחיות מוסמכים, על ידי נטילת מנה קטלנית של הסם 'פנטוברביטל', המדכא את מערכת העצבים של הגוף וגורם למות המטופל בתוך 30 דקות (גרינצוויג, 8.8.2011; חדשות 2, 8.8.2011; ליאור ואיזיקוביץ', 9.8.2011; בר-און, 8.8.2011).
2. סוגיית המתת החסד מהווה דילמה רפואית אתית. יש מצב קשה של אדם הנמצא על סף מוות ומעוניין לסיים את חייו, וקרוביו ורופאיו צריכים להחליט האם לכבד את בקשתו (במידה והדבר חוקי במדינה). מטרת המתת החסד היא להקל על האדם שסובל ממחלה סופנית. מנגד קיימת מחלוקת רבה בסוגיה, ומכאן הדילמה- האם אדם (הצוות הרפואי או קרוביו של החולה, במידה והם מכבדים את בקשתו) יכול לקבל החלטה לגבי סיום חייו של אדם אחר? הדבר נכון לגבי האפשרות של בחירת המטופל שלא לקבל טיפולים מאריכי חיים, אך במיוחד במקרים בהם הוא מבקש לסיים את חייו באופן יזום.
החוק הישראלי ער לדילמה זו. עד 2005 הוא ראה באדם שהחיש את מותו של אדם אחר, אחראי למותו. מאז 2005, בה התקבל 'חוק החולה הנוטה למות', מתאפשר לצוות הרפואי שלא להאריך את חייהם של חולים סופניים במידה והם ביקשו שאת באופן מודע. למרות זאת, החוק אוסר על המתת חסד. הנפקת רעל שתגרום לחולה להתאבד אסורה, ובכלל כל צורה של סיוע להתאבדות אסורה בחוק. אנשים רבים מתנגדים להמתת חסד, כיוון שהם טוענים שאין לאפשר לאף אדם לקחת חיים של אדם אחר, גם במידה והחולה מבקש זאת. מזאת שני, אחרים טוענים שמי שמעוניין לסיים את חייו בצורה מכובדת- יש לאפשר לו זאת.
3. הקוד האתי לאחים ואחיות בישראל מכבד את האוטונומיה של החולה ואת יכולתו להחליט החלטות בנוגע להמשך או אי-המשך חייו. כך למשל, האחים והאחיות נדרשים לאפשר לחולה "למות בכבוד תוך שמירה על ערכיו ועל עצמאותו";
