לפי האתר של משרד החינוך, אקלים חינוכי מיטיב נועד על מנת ליצור סביבה בטוחה להתפתחות תקינה ורווחה נפשית של הלומדים במסגרות החינוך.[1] מצילומי גן הילדים ניכר כי רבים מן הסטנדרטים ליצירה של אקלים מיטיב נלקחו בחשבון בעת עיצוב הגן. ראשית, הגן משרה אוירה של ביטחון, בטיחות ומוגנות עבור הילדים הפוקדים אותו. אף המחשבה המנחה שעמדה מאחורי עיצוב הגן היתה ליצור גן "מחבק", כך לדבריה של המעצבת איילת זיו.[2] מוטיב עיצובי שחוזר פעמים רבות בחלל הגן הינו העיגול, בין אם כאלמנט שבתוך הסיפריה המאפשר לילד לחוש מחובק בין הספרים, או כעיגול על הרצפה, המסומן בצבע אחר ומגדיר את אזור המפגש שבגן. כמו כן, חלונות ההצצה העגולים, מלבד שנענים לקונספט המעוגל של החלל, מאפשרים לצפות על כל הגן מכל חלקי החדר ועל כן תורמים גם הם לתחושת המוגנות של הגן. באשר לשאר הסטנדרטים ליצירה של אקלים חינוכי מיטב, מדובר בערכים תלויי תקשורת וביחסי הגומלין שבין התלמידים לסביבתם אשר מועברים באווירת החלל ובשל כך אינם בעלי ביטוי פיזי חד משמעי בעיצוב החלל. לתחושת הבטחון או המחסור בה ישנה השפעה על עיצוב הזהות והגיבוש העצמי של הילדים ולהבנה של המציאות החברתית, החוקים והנורמות הראויות להתנהגות בחברה. הסביבה החינוכית מכוונת את הילד ומשפיעה על הביטויים הרגשיים וההתנהגותיים במרחב שהינו מחוץ לחוג המשפחה. כלומר, סביבת הגן מהווה את האינטראקציה הראשונה איתה על הילד להתמודד מחוץ לחוג המשפחה.
ב. סביבה בטוחה מאפשרת לילד ליצור תגובות והתנהגויות מותאמות לגילם ולסביבתם בה הוא יכול להקדיש את משאביו ללמידה משמעותית ורווחה נפשית. אקלים בטיחותי בגן הוא פקטור משמעותי מעין כמותו בפונקציית הלמידה של הילדים. כמו כן, המסגרת החינוכית מציעה כלים להתמודדות עם קשיים רגשיים והתנהגותיים כאשר אלה עולים. אקלים חינוכי מיטיב מכין את הקרקע ללמידה משמעותית, אך על מנת שזאת תתרחש, יש צורך בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים המשפיעים על חייו היומיומיים של הילד. ישנם מרכיבים רבים אשר דורשים הסתכלות וביניהם המטרות של הלמידה, תהליכי הלמידה, ההערכה וההוראה, תכניות הלימודים וגורמים נוספים אשר צריכים להילקח בחשבון על מנת להשיג למידה משמעותית.
