הכתבה אותה בחרתי לנתח היא: ״בנט מחייב תלמידים לעבור מבחן בהסברה כדי להשתתף במשלחות לחו״ל״, אור קשתי, 16.3.2017, המדווחת כי משרד החינוך מחייב תלמידים בכיתות ט-י״ב שנוסעים במשלחות לחו״ל להשתתף בקורס מקוון בהסברה ממשלתית ולעבור בהצלחה מבחן אמריקאי על חומר הקורס. על פי חוזר של משרד החינוך, נקודת המוצא של היוזמה היא שהתלמידים הם שגרירי המדינה והחברה הישראלית ולכן עליהם ללמוד ולהשתמש במסרים הנלמדים בקורס. העיד הוא ״טיפול הגאווה הישראלית ותחושת השליחות בקרב היוצאים לחו״ל״. הקורס בנוי מ-11 יחידות לימוד המורכבות מסרטונים, וכוללות בין השאר את הנושאים: איך מסבירים מדינה, המאבק באנטישמיות, מקורות הסכסוך והחרם על ישראל, ועוד. הדובר הראשון בקורס הוא שר החינוך נפתלי בנט, ד״ר רזניק שהוא היועץ המדיני של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה במשרד החוץ, טלי רודוס ממכון ראות לחשיבה אסטרטגית, עמנואל נחשון, דובר משרד החוץ ועוד. רובן ככולן של השאלות במבחן הן שאלות סגורות. הדרישות מתקיימות גם מתלמידים ערבים המעוניינים לצאת במשלחת לחו״ל.
החינוך מקיים יחסי גומלין עם ספירות חברתיות-מוסדיות שונות. בישראל ניתן לראות כיצד גורמים אידיאולוגיים זולגים לתוך בית הספר והחומר הלימודי. (הפרספקטיבה החינוכית) הפרדיגמה הפונקציונליסטית מסבירה תופעות חברתיות ברצון לפתח ולשמות על יציבות, לכידות וסולידריות של החברה ושל המוסד החינוכי ומצביעה על הקשר בין מבנה חברתי לבין התפקיד שהוא מבטא (חינוך, חברה וצדק, פרק שני). גישה זו תסביר את התוכנית החדשה לתלמידים המשתתפים במשלחות לחו״ל, כניסיון של משרד החינוך לשמר ולשעתק את העקרונות האידיאולוגיים של מפלגת ״הבית היהודי״ על ידי השימוש במערכת החינוך כסוכן חיברות ובכך לקדם את התמיכה האידיאולוגית ב״בית היהודי״. הגישה הפונקציונלית תסביר את התוכנית החדשה בצורך להעניק לתלמידים הישראלים כלים לגבש זהות ישראלית ואמצעים להתמודד עם העולם והביקורת כלפי ישראל, כאשר הם יוצאים מחוץ לגבולות המדינה.