א. השערת המחקר הייתה כי קיים קשר חיובי בין תפיסת משמעות החיים ובין איכות חייהם של אנשים בגיל השלי כך שנשאלים אשר מצאו משמעות לחייהם העידו על איכות חיים גבוהה יותר. על פי המודל הסלוטוגני שמוצג בסקירת הספרות, תחושת המשמעות שהאדם מעניק לחייו גורמת לו להיות בריא ומאושר יותר ועל כן תחושה זו היוותה את המשתנה התלוי במחקר. בהתאם, איכות חייהם היוותה את המשתנה התלוי כיוון שהוא מושפע מתחושת המשמעות.
ב. המשתנה "תפיסת משמעות החיים" מוגדר נומינלית על ידי היבטים שונים אשר נבחנו בספרות הקיימת כמו קבלה עצמית, מטרה, גישה חיובית ועוד. במחקר הוא נבחן עלידי 28 שאלות בהן הנשאל היה צריך לדרג את עצמו בסקאלה של 1 – 6 ביחס להיבטים אלו וכמה הם מתאימים לאופיו, כך הוכלו בהגדרה האופרציונלית ההיבטים הנומינליים המשתנה. למשתנה התלוי "איכות חיים" אין הגדרה אחידה על פי סקירת הספרות אך באופן כללי הוא מתבטא על ידי תחושה סובייקטיבית של הפרט לגבי רווחתו בתחומי חיים שונים כמו זה החברתי, הבריאותי והכלכלי וזו הגדרתו הנומינלית. במחקר הוא התבסס על שאלון דיווח עצמי ממחקרים קודמים בנושא וכלל 63 היגדים בנושאים שונים אשר בחנו את שביעות רצונו של הפרט בתחומים אלו וכך התבטאה ההגדרה האופרציונלית של המשתנה.
שיטת הדגימה הייתה דגימת נוחות בלתי הסתברותית כיוון שהשאלונים הועברו לאנשים אקראיים מעל גיל 65 בשתי מרפאות קופת חולים מסוימת בעיר ספציפית. לא הייתה התייחסות למאפייניהם הדמוגרפים של הנשאלים בעת חלוקת השאלונים למעט הגיל. זו דגימת נוחות בלתי הסתברותית כיוון שהדגימה נעשתה במקום ספציפי וללא התחשבות בייצוג כלשהו של הנשאלים ביחס לאוכלוסיית המחקר, שהייתה אנשים מעל גיל 65.
