תסמונת דאון היא הפרעה גנטית ידועה יחסית לציבור הרחב וילדים עם תסמונת זו, מהווים את אחת הקבוצות הכי קלות לזיהוי של ילדים עם ליקויי למידה. אחד הנושאים שהעסיק חוקרים רבים הוא מבנה גופם השונה בכלל ועודף המשקל שלהם בפרט. הסיבה להשמנה אצל בעלי תסמונת דאון היא רבת פנים כך שקשה להעריך את הגורמים הספציפיים המשפיעים על אדם מסוים. ברפראט זה ארצה לבחון בקצרה את התיאוריות השכיחות העוסקות סביב הנושא על מנת להדגיש את חשיבות העניין ולבסוף אסכם במאמר הכרחי להבנת עומק המסקנות הנדרשות בתחום השמנת היתר בקרב ילדים בעלי תסמונת דאון.
נושא זה הינו מעניין באופן מיוחד מאחר והייתי רוצה לשבור את הסטיגמה הרווחת בציבור לגבי חולי תסמונת דאון. הייתי רוצה לחקור את הסיבה האמתית לעלייתם במשקל ואעשה זאת דרך הסקירה הספרותית.
תסמונת דאון היא התופעה הכרומוזומלית הנפוצה ביותר אשר משפיעה ישירות על תינוקות שנולדו. ילדים עם תסמונת דאון מפתחים סיכון לפיתוח הפרעות רבות כגון היפוטירודיזם של בלוטת התריס, סוכרת והשמנת יתר, ירידה בפעילות גופנית, ירידה במינון חילוף החומרים ועוד. ילדים בעלי תסמונת דאון סובלים מעיכוב בגדילה הגורם לקומה נמוכה ועקב כך לחוסר פרופורציה בין הגובה למשקל (El-Farahaty et al, 2012). העלייה במשקל לעומת עיכוב העלייה בצמיחת הגובה נוצרת כבר בתקופת ילדותם. נוסף על כך, ילדים בעלי תסמונת דאון סובלים מחוסר שיווי משקל בגופם בשל פגיעה באזורים מסוימים במוח, כתוצאה מכך הם סובלים מישיבת יתר ובעצם מאורח חיים בלתי פעיל.
