תהליכי ההוראה והלמידה נחשבים ללב ליבו של בית הספר, ומביאים לידי ביטוי את הערכתם של אנשי החינוך את טיב הידע, את תפקיד התלמיד בתהליך הלמידה ואת האופן בו השיטה החינוכית בהם הם משתמשים באה לידי ביטוי מעשי בתהליך הלמידה בכיתה. לאורך השנים, עוברים תהליכי ההוראה שינויים באמצעות רפורמות חינוכיות המונהגות במערכת החינוך. רפורמות אלה מגיעות בצורת "גלים" כאשר רפורמה מחליפה את רעותה. לרוב, רפורמות אינן מיושמות במלואן, וזמן יישומן ושרידותן, ומידת הצלחתן, מושפעים ממספר גורמים עיקריים (זוהר, 2013):
תשתית חינוכית מתאימה – זוהר (2013) מצביעה על צורך בהתאמתה של התשתית המבנית ומנהלתית של מערכת החינוך, והמוסדות החינוכיים לשינוי הפדגוגי אותו מעוניינים ליצור באמצעות רפורמה. סעיף זה כולל בתוכו גם את הכשרת אנשי חינוך באופן מספק על מנת שיוכלו ליישם את הרפורמה (זוהר, 2013).
מידת התמיכה הפוליטית – אורך חייה של רפורמה חינוכית מושפע מהשינויים המיניסטריאליים התדירים שמתרחשים במשרד החינוך על רקע פוליטי. שינויים אלו גורמים לזניחת רפורמות וייזום של רפורמות חדשות באופן תכוף, דבר המשפיע שלילה על אופן יישום הרפורמות והשקעת המשאבים בהן (זוהר, 2013).
הקצאת משאבים – ברוב המקרים, המשאבים המוקצים ליישום רפורמה חינוכית אינם מספקים, ומגבילים את אפקטיביות יישומה (זוהר, 2013).
תקציר
הגל השלישי של הרפורמות בחינוך
סיכום
ביבליוגרפיה