כיום, קיימת חשיבות רבה ללמידה באמצעות עזרים טכנולוגיים ובאמצעות מולטימדיה. זאת, הן על מנת לשפר את איכות הלמידה של התלמידים והן בכדי להכשירם לשוק העבודה העתידי. אלא, שהנגישות לטכנולוגיה בתוך בית הספר, אינה מספיקה לבדה על מנת לשפר את הישגיהם הלימודיים של התלמידים או להכשירם לשוק העבודה. מידת השימוש באמצעים טכנולוגיים כחלק מהלמידה והחשיפה של התלמידים אליהם, תלויה גם ביידע הטכנולוגי של המורה וביכולתו ומידת רצונו לשלב אותה כחלק מתוכנית הלימודים בכיתה, ובמידת התמיכה הטכנית שניתנת במקרה של בעיה. מתוך כל הגורמים המשפיעים, מצאו Inan and Lowther (2010) במחקרם כי הגורם המשמעותי ביותר להטמעת השימוש בטכנולוגיה בבית הספר ולשיפור הישגי התלמידים באמצעותה היא הנכונות והמוכנות של המורים לצורך כך (Inan and Lowther, 2010).
Inan and Lowther (2010) טוענים כי ניתן להצביע על שלושה שימושים עיקריים בטכנולוגיה במסגרת בית הספר: לצורך הכנת המורה לשיעור. כך למשל, משתמש המורה בטכנולוגיה לצורך איסוף חומרים רלוונטיים לנושא הנלמד, שמירה על קשר עם קולגות, הכנת חומרי לימוד ומערכי שיעור וקשר עם התלמידים והוריהם; לצורכי הדרכה, בין אם בשימוש על ידי המורה לצורך העברת השיעור בכיתה והמחשת החומר הנלמד. ובין אם בשימוש על ידי התלמידים באופן עצמאי לצורך למידה של חומר או לצרכי תרגול וחזרה; טכנולוגיה ככלי למידה, המשמש את התלמיד להכנת שעורי בית ולהרחיב את הלמידה שלו, כמו למשל תוכנות מעבד תמלילים וגיליון אלקטרוני.
