תיאור מקרה: דני מכיתה ד' החליט לארגן חרם על נגה משום שהיא סיפרה למורה שהוא שבר חלון של בית הספר בהפסקה. מלבד שתי חברותיה הקרובות של נגה כל ילדי הכיתה לא דיברו איתה במשך שבועיים. הצביעו על מקור אפשרי להתנהגות של דני ושל ילדי הכיתה האחרים על פי באומייסטר, קקס ופרום. הציעו דרכים קונקרטיות ככל האפשר להתמודדות עם תופעה זו אשר מבוססות על רעיונותיהם של ההוגים בהם דנתם. נמקו מדוע יבחרו ההוגים הללו בדרך זו.
פרום פותח את דיונו בדבר אחת השאלות הפילוסופיות המשמעותיות- האם אדם טוב או רע מיסודו, הרלוונטית בין היתר לדרכו של המחנך מול תלמידיו- האם תלמידים נוהגים באלימות ובתוקפנות משום שהם רעים, שאז תגדל אזלת ידו של המחנך מול אופי שאינו בר שינוי, או שהתשובה ביסודה נמצאת במהות מורכבת מזה.
לדעתו של פרום, זכות הבחירה היא זכות בסיסית שהאדם חותר אליה, גם בעת דיכוי. גם במקרא, באדם שני יצרים לטוב ורע, ועליו לבצע בחירות בין הטוב לרע- בין המוות לבין החיים, כאשר ההחלטה הסופית היא של האדם עצמו. השקפת המקרא אינה גורסת כי האדם רע מיסודו, אולם היכולת המרבית של הטוב אינה מושגת על ידו בהכרח, ועליו לבצע בחירות כדי להשיגה. נקודת המוצא של פרום היא שטבע האדם הוא מהות ממשית שניתן לדון בה, ונקודת הסיום שלו היא שאותה מהות אינה רעה או טובה בממשותה, כי אם סתירה פנימית העוגנת בעצם הקיום האנושי, בין שביו של האדם בטבע לבין היותו בן חורין. ההתמודדות עם הסתירה הזו יכולה לבוא לדעתו של פרום בשתי צורות: נסגנות, שתוצרה הוא רוע לב כתופעה ספציפית, לעומת ההתקדמות לפתרון, שמולידה קונפליקט חדש, שמקדם את האדם לפתרון נוסף, וחוזר חלילה.
