המחקר הנוכחי עוסק בנושא של הוראה דיפרנציאלית בבתי הספר היסודיים. גישת הוראה זו מנסה לתת מענה להטרוגניות הקיימת בקרב תלמידים בכיתה הרגילה. השונות הגדולה ביכולותיהם ובסגנונות החשיבה והלמידה של ילדים צעירים דורשת התאמה של דרכי ההוראה על מנת להבטיח את מימוש הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהם. על אף היתרונות הברורים של התייחסות דיפרנציאלית לתלמידים שונים, דרך הוראה זו מציבה אתגר לא פשוט בפני מורים הנאבקים גם כך להגיע אל כל תלמיד ותלמיד. יישום העקרונות של הוראה דיפרנציאלית תלוי במידה רבה בתנאים בהם פועלים המורים, בהכשרה מתאימה עבורם ובנכונותם לאמץ את העקרונות. הבעיה שיש לבחון בהקשר זה היא באיזו מידה קיימת תמיכה בדרישות ההוראה הדיפרנציאלית על ידי מערכת החינוך, ובעיקר המורים העומדים בחזיתה. מטרת המחקר היא לבחון את תפיסותיהם של מורים בחינוך היסודי לגבי גישת ההוראה הדיפרנציאלית.
ההתמקדות בתפיסות המורים משקפת גישה נרטיבית עכשווית המבקשת לשים דגש על נקודת המבט האותנטית של הדמויות הפועלות בשדה המחקר (ספקטור-מרזל, 2011). אלה רלוונטיים ביותר כאשר מתעמקים בשאלת המוכנות של מורים ליישם בעבודתם היומיומית את עקרונות ההוראה הדיפרנציאלית. הטמעת רפורמות מסוג כלשהו בעשייה החינוכית תלויה במידה רבה במוכנות המורים ובתפיסותיהם לגבי החשיבות וההיתכנות של השינוי בפועל. כך, למשל, נסיונות לשלב טכנולוגיה עדכנית בהוראה על מנת לקדם למידה דיפרנציאלית לא הבשילו עדיין לכדי מימוש בעבודתם היומיומית של מורים (רוזן ווולף, 2012). עדויות מסוג זה מחזקות את חשיבות החקירה של צרכי המורים ותפיסותיהם לגבי שיטות הוראה מגוונות ומותאמות. המחקר הנוכחי עשוי לתרום להבנת התמודדותם של העוסקים בעשייה החינוכית עם היעד של למידה והוראה דיפרנציאלית בכיתת בית הספר.
מבוא
סקירת ספרות
ריבוי אינטליגנציות
הוראה בכיתה הטרוגנית
הוראה דיפרנציאלית
המורה וההוראה הדיפרנציאלית
מתודולוגיה
משתתפים
כלי המחקר
הליך המחקר
ניתוח הנתונים
ביבליוגרפיה
