השפעה של התנהגות צינית במקום העבודה על ההון החברתי הנצבר

המציאות הארגונית זה זמן רב נתפסת יותר ויותר בתור קהילה משל עצמה, קהילה ייחודית אשר שואפת, כמו כל קהילה, ליעד משותף, תוך שהיחידים בה פועלים למקסום הישגיהם שלהם והצלחתם, למען עתידם ועתיד משפחתם. מבחינה זו, קהילה ארגונית כוללת, כמו כל קהילה, ערכים משותפים, נורמות, דרכי התנהגות, ואף מסורות מיתוסים וסמלים. כל אלו נבנים לאורך תקופה של זמן, באופן סמוי וגלוי, המסייעים לארגון לבנות תרבות ארגונית חזקה המסוגלת להביא את הארגון לכדי הצלחות ויתרונות תחרותיים (Putnam, 2000).

בתור מערכת זאת, היחידים מסוגלים למקסם את יכולתם להצליח בתוך הארגון באמצעות צבירה של הון חברתי. הון חברתי נחשב לכלי הנאסף בצורה הדומה (אך שונה) להון כלכלי או אנושי, אשר מאפשרת ליחידים או קבוצות לאסוף (שוב, באופן סמוי) את תמיכת יחידים אחרים בקהילה וכך הם מסוגלים להשתמש בהון זה כדי לפעול למען הארגון, למען הזולת או למען עצמם. הון חברתי נחשב לכלי יעיל והכרחי למען יצירת שיתופי פעולה ושיתוף אינטרסים  (Erickson, 2017).

בעוד שההון החברתי נשען באופן ישיר על המערכת החברתית הקיימת (בארגון או בקהילה), ציניות הינה כותרת להתייחסות הפוכה למערכת החברתית, וחוסר אמון בה. לאורך השנים, מחקרים נעשו על המושג ׳ציניות׳ או על ציניקנים, אשר אינם בוטחים במערכת או בבני האדם בכלל, ולכן, לפחות ברמה העקרונית, אינם משתמשים במערכת באותו האופן. עקב חוסר האמון של הציניקן במערכת, אנשים ציניים נחשבים לפחות מחויבים ומשתפים פעולה פחות עם הקולגות שלהם  (Scott & Zweig, 2016).

מבוא  

1.         סקירת ספרות  

1.1            הון חברתי 

1.1.1                  רקע

1.1.2                  מאפיינים של הון חברתי

1.1.3                  הון חברתי בארגונים

1.2            ציניות

1.2.1                  ציניות כרעיון 

1.2.2                  ציניקן כצורת התנהגות

1.2.3                  ציניות בארגון 

1.3            הקשר בין ציניות והון חברתי 

2.         שיטות מחקר 

2.1            הליך המחקר

2.2            כלי המחקר

2.3            משתתפי המחקר

3.         ממצאים

3.1            סטטיסטיקה תיאורית

3.1.1                  רמת ביצועים

3.1.2                  ההון החברתי האישי

3.1.3                  רמת הציניות של העובד

3.2            בחינת הקשר בין המשתנים – השערות המחקר

3.2.1                  הון חברתי כללי וציניות

3.2.2                  הון חברתי פנימי וחיצוני וציונית

3.2.3                  רמת ביצועים וציניות

3.3            בחינה של השפעות דמוגרפיות

3.3.1                  השפעות מגדריות

3.3.2                  השפעות גילאיות

3.3.3                  השפעות של השכלה

3.3.4                  סטאטוס משפחתי

3.3.5                  תפקיד ניהולי

3.4            החלק האיכותני 

3.4.1                  העובד הפועל לקדם את עצמו

3.4.2                  קידום רעיונות ופרויקטים

4.         דיון וסיכום  

4.1            חיבור ותחושת שותפות על בסיס ציניות

4.2            הון חברתי אישי בתוך ומחוץ לארגון 

4.3            סיכום

5.         מקורות  

נספחים  

נספח א׳: שאלון המחקר

נספח ב׳: תדפיסי SPSS