התאגדות עובדים נועדה להוות אמצעי עבור העובד בבואו לשאת ולתת על מעמדו בארגון מול הנהלת הארגון. עם התרחבות הכלכלה הליברלית כך פחת כוחם של איגודי העובדים ובמקביל התחזק כוחו של הארגון. בהתאם לכך פחת כוח המיקוח של העובדים מול הארגון, והדבר בא לידי ביטוי ביצירת תנאי העסקה המטיבים באופן מוחלט עם הארגון. למשל יצירת הסכמי עבודה אישיים, אי העלאת שכר לתקופות ממושכות, היעדר הטבות כלכליות ועוד (סבירסקי, 2009).
דווקא המשך הפגיעה במעמדם של העובדים הובילה לכך שאיגודים לא בהכרח נזנחו, אולם תהליך הקמתם הפך למאתגר במיוחד. מצד אחד הפירמה מבקשת לנצל את מעמדה ואת חופש הביטוי ולהציג את האיגוד ככלי שפוגע בארגון ומטיב עם בעלי עניין מצומצמים. הארגונים ינסו למנוע את היווצרות האיגוד המקצועי שכן נוכחותו של האיגוד עשויה להפחית את מידת גמישות הארגון באופן ניהולו ואף יחייבו את הארגון להפנות תקציבים רבים לטובת רווחת העובדים. מאידך, האיגוד עצמו המבקש לקדם את מעמדם של העובדים על חשבון הארגון (מירוני, 2014). תהליך דומה התקיים בחברת פלאפון, אשר עובדיה חוו הרעה בתנאי העבודה עקב תחרות גוברת בשוק התקשורת הישראלי ואלא ניסו לקדם את מעמדם בארגון. החברה מצד אחד הפעילה כלים שנויים במחלוקת לטובת סיכול ההתאגדות, ואילו העובדים פעלו במרץ לטובת קידום מעמדם והקמת האיגוד (עסק 25476-09-12).
מבוא
מטרת ההתארגנות ושכיחותה
אתגרים בהקמת האיגוד
השוואה בין חוזה עבודה אישי לבין חוזים קיבוציים
השפעת האיגוד על תנאי העבודה
רקע מקדים אודות חברת פלאפון
תנאים סוציאליים
שכר והטבות כלכליות
פיתוח הון אנושי
סיכום
ביבליוגרפיה
