שאלה 1
א. ניתן להסביר את ממצאי המחקר של ראובן גל באמצעות מודל הלחץ של לזרוס. באופן כללי ניתן לומר שההתמודדות הטובה יותר של קצינים עם אירועי מלחמה, המתבטאת באחוזים נמוכים יותר של הלם קרב בקרב קצינים, היא תוצאה של הכשרה שהקצינים עוברים, משאבים הנגישים להם (בהשוואה לחיילים) ומודעות לעצם התהליך של התמודדות ופתרון בעיות.
גם ללא נתונים מדויקים, ניתן להניח בסבירות גבוהה שכחלק מההכשרה של קצינים הם מקבלים כלים לבצע הערכה של המצב בו הם נמצאים על מנת לקבל החלטה מושכלת על הפעולה שיש לבצע. בעוד במונחים צבאיים ההשלכות הם למשל תקיפה, נסיגה או כל פעולה צבאית אחרת, במונחים של לזרוס הם מבצעים הערכה ראשונית האם מדובר אכן באירוע לחץ או לא. ניתן להניח בעקבות ההכשרה שלהם אירועים אשר יכולים להיתפס כמלחיצים עבור חיילים מהשורה, אינם נתפסים ככאלו על ידי הקצינים.
שאלה 2
המשפט "קבוצות שבין חבריהן אין מתעוררים חילוקי דעות, צריכות לעורר אותם!" מבטא תפיסה התופסת אלמנטים של תחרות ויריבות בתוך קבוצה כגורמים בעלי השפעה חיובית ואשר מעודדים הצטיינות אישית, ביקורתיות ויצירתיות. במקביל לכידות חברתית גבוהה מדי עלולה להתבטא בקיפאון מחשבתי והיעדר יוזמה. משפט זה נשען גם על ההנחה שבדרך כלל חברי קבוצה יעצרו את עצמם מגלישה ליריבות מוגזמת שעלולה לסכן את הקבוצה. דעתי האישית היא כמובן שקבוצה שמאופיינת בקצה כלשהו של הרצף 'שיתוף פעולה- חילוקי דעות' היא קבוצה אשר לא פועלת בצורה טובה.
