לאורך העשורים האחרונים מחקרים רבים החלו לבחון את היתרונות לצד החסרונות של זמן נסיעתם של עובדים ממקום מגוריהם למקום העבודה (Aguiléra & Proulhac, 2015). בהקשר זה, מחקרים רבים מעלים כי קרבה ונגישות העובד למקום העבודה קשורים להגברת רמת היכולת והאפקטיביות של עובדים (McQuaid & Lindsay, 2005). בנוסף, חוקרים מציינים כי זמן נסיעה ממושך למקום העבודה קשור לתחושת לחץ ובעיות מנטאליות בקרב אוכלוסיית העובדים. נראה כי משכי הנסיעה הארוכים, זמן הנהיגה הרב בכביש וכמות המשאבים הכרוכה בכך מקשה על העובד ליצור יחסי "עבודה ופנאי" מאוזנים ומשרישה בקרב העובדים תחושת מצוקה וחוסר הרמוניה (Huinink & Feldhaus, 2012; Manaugh & El-Geneidy, 2013). זאת ועוד, מחקרים מעלים כי קיים קשר שלילי בין משך זמן הנסיעה למקום העבודה לבין לחץ דם, עמידות בפני תסכולים, מצב רוח ושביעות רצון כללית מהחיים (Stokols, Novaco, Stokols, & Campbell, 1978; Novaco & Gonzales, 2009; Novaco, Stokols, & Milanesi, 1990).
מעבר להשלכות השליליות שצוינו לעיל, מספר רב של מחקרים בחנו את הקשר בין זמן הנסיעה של עובדים לבין משתנים הקשורים למקום העבודה, כגון, אפקטיביות העובד, סיפוק העובד ממקום העבודה. גם בהקשר זה, מחקרים מעידים כי זמן נסיעה ממושך למקום העבודה קשור להשלכות שליליות, לרבות היעדרויות רבות יותר ממקום העבודה, ניצול ימי מחלה רב יותר בקרב העובדים, אפקטיביות ורמת יכולת נמוכה יחסית בקרב העובדים (Novaco, et al., 1990) וגישה כללית שלילית של העובד כלפי מקום העבודה (Amponsah-Tawiah, Annor, & Arthur, 2016).
