ההון השחור

על פי אומדני רשות המסים כ חמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, מדובר בכלכלה שחורה.

לפי דברי הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן בק הישראלי (2014) טענה שמשמעותה של הכלכה השחורה בישראל הינה אובדן של 40-50 מליארדי שקלים מדי שנה, סכום השקול כמעט לכל התקציב השקלי של משרד הביטחון, לתקציב משרד הבריאות או לתקציב של משרד החינוך של מדינת ישראל. בסכום זה היה ניתן להפחית דרמטית את שיעור המע"מ על כל המשתמע מכך לגבי יוקר המחייה, או לחילופין, להוריד את שיעור המס על ההכנסות מעבודה. להמחשה נוספת, סף תקבולי מס הכנסה מהשכירים במשק מסתכם בכ-40 מליארדי שקלים, סכום דומה להפסד ממסים בשל הכלכלה השחורה. היינו, על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר, אזרח אחר מעלים שקל מקופת המדינה.

נהוג לסווג את מקורות ההון השחור לפי מרכז עומק (2014) לשני סוגים:

פעילות כלכלית חוקית שאינה מדווחת לרשויות המס כגון: (העלמת הכנסות של נותני שירותים, ביצוע עסקאות ללא חשבונית מס, הנפקת חשבוניות פיקטיביות, עסקים הפועלים ללא רישיון וכיו"ב ) הנאכפת בעיקר באמצעות רשות המיסים ורלוונטית לענייננו.
פעילות כלכלית בלתי חוקית כגון: ( סחר בסמים, הימורים, סחר בנשים וכיו"ב) הנאכפת בעיקר על ידי משטרת ישראל וגופי אכיפה נוספים בשיתוף רשות המיסים (למשל, הרשות להלבנת הון).

בין 2010-2013 הצטמצם מספרם של עובדי הבניין בישראל  במידה ניכרת, אבל קצב הבניה לא השתנה. האם הוכנסו שיפורים טכנולוגים בענף? לא. מתברר שאת מקומם של העובדים המפוטרים תפסו עובדים שמקבלים את משכורותם ב"שחור" (מירובסקי, 2014).

מבוא                      

תקציר מנהלים         

פרק 1 ישראל          

פרק 2 ארצות הברית

פרק 3 הודו    

סיכום            

ביבליוגרפיה