מדינת ישראל מתאפיינת, מאז הקמתה, בהיותה מדינה קולטת עליה. מדינת ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בשיעור קליטת מהגרים (עולים) ביחס לגודל אוכלוסייתה (לשם, 1997).
אוכלוסיית מדינת ישראל ביום הקמתה הייתה 650,000 יהודים, ועוד 130,000 ערבים ואחרים, והיא צמחה לכ- 8 מיליון בשנת 2012, שזו השנה שאנו מתייחסים אליה בעבודה זו, כלומר פי 10! הריבוי הטבעי תרם כ- 2% בשנה לגידול האוכלוסייה, וההגירה החיובית, בעיקר של יהודים, תרמה כ- 3 מיליון נוספים (סיקרון, 1986)
אחד הנושאים החשובים בבחינת ההצלחה של קליטת עליה הוא נושא התעסוקה במדינה החדשה שאליה הגיע העולה, בדרך כלל ללא ידע משמעותי בשפה העברית, ולעיתים אף ללא השכלה כלל.
מחקר שבוצע על עולים לישראל (Arbel et al, 2017) ובדק את מידת ההיטמעות שלהם על ידי שימוש במדד "רכישת דירה" כמדד לרצון להיטמע והצלחת העלייה, הראה שיהודים עולים מבריה"מ לשעבר, שהיגרו אחרי 1990 נטמעו היטב בישראל, לעומת נוצרים ואתאיסטים מבריה"מ לשעבר שלהם לא היה רצון חזק להיטמע. לעומתם, עולי אתיופיה מתאפיינים באחוז גבוה יותר של בעלי דירות.
מטרת העבודה הזו היא בדיקה והשוואה של השתלבות העולים מברית המועצות לשעבר ואתיופיה, באמצעות השוואה של שיעורי התעסוקה ורמות השכר. השוואה זו מעניינת במיוחד, הן בגלל האופי השונה של מדינות המוצא, הן בגלל הגורמים שהניעו את העולים לעליה, והן בגלל נתוני הפתיחה האובייקטיביים של העולים, כגון גיל והשכלה.
1. מבוא
2. רקע
2.1. מאפייני העליות מבריה"מ לשעבר / חבר העמים
2.2. מאפייני העלייה מאתיופיה
3. תיאור הנתונים
3.1. ארצות מוצא
3.2. פיזור מגדרי
3.3. פיזור הגילאים
3.4. השכלה
3.5. תעסוקה וגיל
3.6. שכר - הכנסה אישית ברוטו
4. מתודולוגיה וממצאים – בדיקת מתאם בין משתני המחקר ואפשרות ניבוי
4.1. ניבוי תעסוקה
4.2. ניבוי רמות שכר
5. דיון
6. רשימה ביבליוגרפית
