העבודה הבא תסקור את מהימנות המלצות האנליסטים ותבחן את טיב הקשר ביחס לשינוי במחירי המניות המסוקרות, השפעותיהם של המלצות על המחירים ועל התנהגות ציבור המשקיעים, בהפרדה בין משקיעים מוסדיים גדולים ומשקיעים פרטיים, ניגודי עניינים מובנים ופוטנציאליים בעבודת האנליסט, פתרונות רגולטוריים שנועדו לפתור ניגודי עניינים אלה ולהגביר את שקיפותם של נותני ההמלצות והשפעת הרגולציה על מהימנות ההמלצות ואמון המשקיעים באנליסטים.
האם רוב רובם של האנליסטים הם אנשים אופטימיים מטבעם ואוהבי סיכון שנוטים תמיד להעדיף את תרחיש המקרה-הטוב-ביותר בבניית המודלים שלהם על פני התרחיש המציאות הסבירה – או שמא הם מושפעים מלחצים וקונפליקטים פנימיים שמונעים יותר משיקולי הרווחיות של החברה שמעסיקה אותם ובאים על חשבון (ולפעמים בניגוד ברור ל) העדפת אינטרס ציבור המשקיעים?
מחקרים אמפיריים שנערכו בארה"ב (שוק המניות הגדול בעולם, המוערך כיום בכ-26 טריליון דולר) ובישראל במהלך שני העשורים האחרונים ודגמו כמות רבה ביותר של המלצות האנליסטים והשפעתם על מכלול תהליכי קבלת החלטות של המשקיעים, הראו בבירור כי קיים קשר חיובי בין המלצות האנליסטים לבין התנהגות ציבור המשקיעים והתנהגות מחירי המניות של החברות המסוקרות.
בהעדר הוכחות חותכות להתנהלות רבתי לא אתית מצדם של האנליסטים במחקרים שנבחנו, ניתן להסיק כי אכן מחלקות המחקר מבצעות את עבודתן נאמנה ובצורה אובייקטיבית ושקופה, במיוחד לאחר יישום השינויים הרגולטוריים בענף במהלך השנים האחרונות, בעקבות התנהלות שערורייתית של אנליסטים במהלך שנים 2000-2003 בארה"ב שנחשפה על ידי הרגולטור, וביתר שאת כתוצאה מהמשבר הפיננסי הגלובלי בשנים 2007-2009 והכישלון הקולקטיבי של הענף כולו.
