א. הבורסה ליהלומים שהוקמה שבשנת 1968 פועלת עד היום כגילדה, המבוססת על מנגנון של שמירת מוניטין וזאת בכמה אופנים.
ראשית, עד היום פועלים בבורסה כללי המסחר המסורתיים. סכומי העסקה נרשמים על פתק קטן שמקופל ומוכנס לתוך כיס מעיל. החתימה נעשית בלחיצת יד בלבד שמלווה בברכה: ״מזל וברכה״, שכנראה קשורה לרמב״ם. כשמישהו מתחייב ואומר ״מזל וברכה״ זה כמו התחייבות כתובה, ללא חוזה כתוב. העסקאות נעשות על בסיס מוניטין והמלצות על השחקן בעסקה ועל גובה העסקה האפשרית לביצוע מבחינת השחקן. זוהי שיטת המסחר.
שנית, מנגנון השמירה על המוניטין בא לידי ביטוי בתחום שיפוט, שמתרחש בין כותלי הבורסה. ממנים בורר וההחלטה של הבורר מחייבת את חברי הבורסה. פסק דין. לא מילאת פסק דין, אין לך זכות קיום בענף הזה, מכיוון שאיבדת את המוניטין שלך. כמו כן, אסור להוציא שום סכסוך החוצה, ומי שניסה להוציא סכסוך החוצה, ישר הורחק ואיבד את המוניטין שלו. יש בבורסה לוח מודעות עם כל מי שהורחק ממנה ואף זהו חלק ממנגנון של שמירה על מוניטין.
בעת האחרונה פיתחו כלכלנים, כגון אסמוגלו ורובינזון, את הטיעון שהמפתח להצלחה הכלכלית הם ״מוסדות טובים״. באזורים זהים מבחינת אוכלוסייה, מסורת, גאוגרפיה ותרבות כגון מזרח ומערב גרמניה, דרום וצפון קוריאה ואריזונה בארה״ב ונוגאלס סונורה שבמקסיקו, נגלה פערים גדולים מאוד שמוסברים במוסדות פוליטיים שונים: כאלה שהם ״מכלילים״ וכאלה שהם ״נצלניים״ או ״סוחטים״. המכלילים אוכפים חקיקה ברורה ליישום חוזים וזכויות קניין פרטיות מוגדרות היטב ובנות אכיפה, אשר מייצר וודאות ותמריצים להשקעות ולצמיחה כלכלית. במדינות בהם יש מוסדות ״מכלילים״ המעודדים את השתתפות התושבים בפעילויות כלכליות בהם הם מביעים לידי ביטוי את כשרונם והעדפותיהם. לעומת זאת מוסדות סוחטים מאפשרת רק לשכבה מצומצמת לנצל את המשאבים של החברה ולנצל המקורות והאוכלוסייה על מנת לייצר עושר עבורה.
