תופעת התיירות הרפואית בישראל ובעולם הולכת וצוברת נתח נכבד מסך הפעילות הרפואית ומכניסה למדינות המובילות בתחום סכומי כסף רבים (גבאי, 2014). תחום תיירותי זה מתאפיין בבחירה של אזרחי מדינה כזו או אחרת בביצוע תהליכים רפואיים במדינה בה אינם מתגוררים. הסיבות לבחירה זו הינם מגוונות וכוללות בין השאר מחירים זולים יותר מאלו הקיימים במדינת המוצא, השגת מומחה בתחום אותו לא ניתן למצוא במדינה ממנה הם באים, ביצוע תהליך רפואי שאינו קיים או אינו מותר במדינתם וכן בשל זמני המתנה ארוכים יותר במדינתם.
בשל סיבות מגוונות אלו פרופיל האדם העושה שימוש בתיירות רפואית משתנה בהתאם לצרכיו. כך למשל אדם המגיע מארה"ב, הנחשבת כיקרה בתחום הבריאות, להודו או אפילו קנדה על מנת לעבור ניתוח עושה זאת בדרך כלל בשל העלות הנמוכה יותר של ניתוח זה בהודו כמו גם בקנדה לעומת מדינת המוצא שלו שהיא ארה"ב. לעומת זאת אדם הנוסע מישראל לארה"ב על מנת לעבור תהליך רפואי סביר כי בחר באופציה זו בשל הזמינות של מומחה בעל שם במדינת היעד או בשל זמינות של הליך זה שאולי אינו קיים בישראל.
תופעה זו ראשיתה מהמאה ה -18 וה- 19 כאשר התפתחה ההבנה של אנשי רפואה בדבר סגולתם של אזורים מסוימים בעיקר במזרח אירופה (גבאי, 2014), להאיץ ולהקל את תהליך הריפוי של חולים זאת בעיקר באזורים בעלי אוויר צח כמו גם מעיינות ומרחצאות אשר נחשבו כמרפאים.
תקציר
1.מבוא
2. סקירה ספרותית
2.1. תיירות בריאות (health tourism)
2.1.1. תיירות מרפא wellness tourism
2.1.2. תיירות רפואית medical tourism
2.2. תיירות רפואית בעולם
2.2.1. תיירות רפואית בישראל
2.2.2. כשלים בתיירות המרפא בישראל: שיבא, איכילוב וסוכני התיירות
2.3. התפתחות הגלובליזציה בקרב התיירות הרפואית
2.3.1. בחינת הרגולציה בענף התיירות הרפואית בעולם בעקבות התפתחות הגלובליזציה
2.3.2. בחינת סיכונים חדשים עקב התפתחות הגלובליזציה
2.4. בחינת התפתחות התיירות הרפואית בקרב הודו ותאילנד
3. מתודולוגיה
3.1. שאלת המחקר
3.2. שאלות משנה
3.3. מערך המחקר
3.4. רציונל המחקר
3.5. שיטת מחקר
4. ממצאים
5. דיון ומסקנות
6. סיכום
ביבליוגרפיה
מקורות בעברית
מקורות באנגלית
