לקצבת הבטחת ההכנסה יש חשיבות מיוחדת. קצבה זו מיועדת לשכבה באוכלוסייה שמצבה הכי קשה, בעיניי. שכבת אוכלוסייה זו לא מסוגלת לפרנס את עצמה לאורך זמן באופן המינימלי הנחשבת לראויה על ידי המדינה, ועל כן "זוכה" לקצבת הבטחת הכנסה.
בתחילת שנות האלפיים ביצעה הממשלה שורת רפורמות בשירות הרווחה בישראל. בין רפורמות אלה, בוצעה גם רפורמה משמעותית בחוק הבטחת ההכנסה. זאת, על רקע שינוי אידיאולוגי בצמרת השלטון והמשבר הכלכלי הכבד בו היתה שרויה המדינה. במסגרת הרפורמה, הותנתה המשך קבלת הקצבה בהשתלבות הזכאים לה בתוכנית הפעלה תעסוקתית (תוכנית מהל"ב), שמטרתה הפורמלית היתה לקדם את חזרת מקבלי הקצבה לשוק העבודה באופן שיאפשר להם קיום בכבוד ללא תלות אמיתית בגמלאות שונות. בנוסף, צומצמו חלק מההטבות הכלכליות המגיעות למקבלי הקצבה (הנחה בארנונה ובביטוח בריאות ועוד).
מטרתה של עבודה זו לבדוק את מידת הצלחתה של התוכנית בכל הקשור לצמצום רמת האבטלה והעוני ושיפור מצבם הכלכלי של מי שלקח בה חלק, ולעמוד על השלכותיה של תוכנית זו על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל, תוך השוואה לתוכניות דומות שהופעלו במדינות אחרות בעולם. כמו כן, אסביר את השינוי האידיאולוגי שגרם לאימוץ תוכנית ההפעלה התעסוקתית. זאת, באמצעות ניתוח תוכן איכותני ממאמרים רלוונטיים ושימוש בנתונים סטטיסטיים שונים שפורסמו בנושא.
בחלקה הראשון של העבודה אביא רקע תיאורטי מקיף, בו אציג את התפתחות מערכת הרווחה בישראל לאורך השנים, את נושא העוני ומצב העוני בישראל, ואת נושא הבטחת ההכנסה ותכנית ההפעלה התעסוקתית, תוך השוואה של המצב בישראל למצב במדינות אחרות בעולם;
מבוא
רקע תיאורטי:
מדינת ישראל כמדינת רווחה
עוני
הבטחת הכנסה
תמורות בתוכנית הבטחת ההכנסה בישראל – תוכניות הפעלה תעסוקתית
תוכניות הבטחת ההכנסה והפעלה תעסוקתית בישראל בהשוואה לעולם
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
רשימת תרשימים
