מספר חברות ההזנק (סטרט-אפ) במדינה יחסית לגודל האוכלוסייה הוא גדול באופן משמעותי, החברות הישראליות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה הינן מהמובילות והחדשניות בעולם וכמות החידושים הטכנולוגיים שמקורם בישראל הינה חסרת תקדים. ההייטק הישראלי נמצא בחזית הידע הטכנולוגי (כהן ושילר 2011) והוא נחשב לאחת מתעשיות ההייטק המובילות בעולם והשעתוק המוצלח ביותר מחוץ לאמריקה של המודל של עמק הסיליקון (Shoham and Avnimelech 2012). כל אלו הקנו לישראל בצדק תדמית של בית יוצר של חדשנות ויצירתיות ואת הכינוי "אומת הסטארט-אפ". עבודה זו תנסה לעמוד על סיבה אפשרית להיתכנות תופעה זו.
יש לומר ששאלה זו היא אינה חדשה לספרות. היא עניינה חוקרים רבים מתחומים רבים, ובהתאם לכך ניתנו לשאלה זו מספר תשובות הנוגעות להיבטים כלכליים, חברתיים ותרבותיים של ישראל. התשובה היא שמדובר בשילוב ייחודי בין כל מאפיינים אלו, ועבודה זו תנסה להוסיף על הידע הקיים באמצעות התמקדות בהיבט אחד מסוים, והוא הקשר ההדוק בין תעשיית ההייטק לבין המו"פ (מחקר ופיתוח) הטכנולוגי שנערך במסגרת הצבא והתעשיות הביטחוניות בישראל.
זהו העניין המחקרי שמאחורי עבודה זו. מעבר להצלחה חסרת התקדים של התעשייה הישראלית, מעניין יהיה לבדוק את ההשפעה של אופן התפתחות התעשייה ואת מידת הייחודיות של תהליך זה בישראל. כאמור, ההתמקדות היא במחקר והפיתוח שנעשו (ונעשים) במסגרת הצבא והתעשיות הצבאיות הנלוות אליו ובהתאם לכך ניתן לנסח את שאלת המחקר באופן הבא: מהי תרומת המחקר והפיתוח הביטחוניים (מו"פ) להתפתחות תעשיית ההייטק האזרחית בישראל ומה הן ההשלכות של כך על כלכלת ישראל.
