שאלה 1 – נתונים על יצוא ויבוא
נתוני התוצר המקומי הגולמי, היבוא והיצוא, 2018 מוצגים בטבלה הבאה (שלוש השורות הראשונות) – סה"כ 13 המדינות המפותחות.
מהן המדינות המובילות מבחינת יצוא ויבוא כשיעור מהתוצר?
שלוש המדינות הבולטות הן סינגפור, שוויץ, גרמניה.המדינה הקטנה סינגפור היא הגדולה בהרבה בהיקף הן ייצוא הן ייבוא שלה, באחוזים של תמ"ג, בהשוואה למדינות אחרות.
מה הקשר המסתמן במרבית המדינות בין היבוא והיצוא ?
ב- 8 מדינות מתוך 13, שיעור היבוא קטן משיעור היצוא (בגופן מודגש בשורה האחרונה בטבלה). החישוב באחוזים מוצג בשלוש השורות האחרונות של הטבלה. השיעור של ייבוא לייצוא הקטן הוא במדינות ברזיל, גרמניה, סינגפור ושוויץ, והגדול ביותר – במדינות בארה"ב, בריטניה, וישרארל.
שאלה 2 – צריכה פרטית וצמיחה
תהליך הצמיחה הכלכלית ב- 180-200 השנים האחרונות הביא לכך שרמת החיים עלתה בתקופה זו בארצות מערב וביפן פי 10-20[1]. התשובה לשאלה זו מבוססת על מודלים של צמיחה שנלמדו בקורס.
המודל של מלתוס מבוסס על הון וטכנולוגיה. גורם הצריכה הפרטית אינו הגורם המסביר במודל זה.
המודל של סולו הוא מודל בהנחה על תעסוקה מלאה. במודל זה לתוצר גולמי יש שני שימושים: צריכה פרטית והשקעה גולמית. לכן, בטענה מהמאמר כי "הצמיחה כיום אינה מאוזנת. היא נשענת בעיקרה על הצריכה הפרטית. רמת ההשקעות במשק נמוכה" יש הגיון: לפי הפירוק במודל סולו, אם ההשקעה קטנה יותר, אזי הצריכה הפרטית צריכה להיות גדולה יותר. במודל של סולו מנוע הצמיחה הינו החיסכון. הצריכה הפרטית הינה המשלים של החיסכון. הביטוי המצוטט בשאלה: "הצמיחה כיום אינה מאוזנת" מתאים לניתוח הצמיחה במודל סולו.