הפרטה היא תופעה כלכלית חדשה יחסית. על אף חדשנותה, בשלושים השנים האחרונות, נחשבת ההפרטה לתופעה שמשפיעה באופן ניכר על חיי הכלכלה והחברה בעולם כולו (שפירא, 2010). מטרתה של ההפרטה היא להביא לשיפור היעילות הכלכלית והגדלת הרווחיות, כאשר אחד היעדים המרכזיים של תהליך ההפרטה הוא הרצון להגדיל את גמישות הפעולה בשוק העבודה (פרשטמן, 2007).
התופעה היא תופעה גלובלית המתרחשת, בין היתר, גם במדינת ישראל. עד סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, הפרטת החברות הממשלתיות בישראל הייתה תופעה מצומצמת יחסית. באותה העת, הממשלות בארץ דגלו במדיניות המדגישה את מעורבותן במגזר העסקי. הממשלה הקפידה להפגין מעורבות בחיי הכלכלה והחברה, בין היתר על דרך של שליטה בנכסים ובשירותים.
החל משנות ה-80 דוגלות ממשלות ישראל במדיניות של הפרטה (שמיר, 2013). מדיניות ההפרטה משפיעה באספקטים רבים, לרבות בהיבט של העובדים. מדיניות ההפרטה משפיעה הן באופן ישיר על העובדים והן באופן נרחב יותר על יחסי העבודה בישראל (פז פוקס, 2012 ). בהיבט הישיר, הפרטת חברה משפיעה, ככלל, באופן שלילי על העובדים. היא פוגעת בבטחונם התעסוקתי, משפיעה לרעה על שכרם ועל תנאי ההעסקה שלהם וכן על תנאי הפנסיה שלהם.
במסגרת העבודה בחרתי לבחון את הפרטת תע"ש ולדון בהשפעת כוחו של ארגון עובדי החברה על תהליך ההפרטה. תע"ש היא יצרנית הנשק והתחמושת העיקרית של כוחות היבשה של צה"ל.
מבוא
פרק א – מהי הפרטה?
פרק ב- הפרטה בישראל
טיעונים לטובת ונגד הפרטה
פרק ג – השלכות ההפרטה על העובדים
פרק ד- הפרטת תע"ש
סיכום, מסקנות ודעה אישית
ביבליוגרפיה
