כלכלה סוציאל-דמוקרטית: מאפיינים מקדמי שוויון של המדיניות בכלכלית בארצות סקנדינביה, תל אביב 2006, עמ' 14-1
המאמר מתאר את יסודות המשטר הסוציאל דמוקרטי של מדינות סקנדינביה: שבדיה, דנמרק, פינלנד ונורבגיה, תוך התייחסות לרקע האידיאולוגי, למבנה שוק העבודה, למבנה שוק ההון ולמערכות המיסוי והרווחה. יש לציין כי בארבע מדינות אלו הייצור התעשייתי מוטה ייצוא (נורבגיה מייצאת נפט, ושלוש המדינות האחרות מייצאות מוצרי הנדסה, היי טק, עץ ונייר).
התיאוריה הכלכלית המנחה את המדינות הסקנדינביות נוסחה על ידי הוגי הדעות השבדים נילס לקרבי וארנסט ויגפורס השנים 1920-1944. יעדה המרכזי של תיאוריה זו הוא יסוד חברה ללא מנצלים וללא מנוצלים. היא זו דוגלת בתכנון מרכזי מינימלי של הממשלה ובשימוש בהשקעת הרווחים ובמנגנוני השוק ככלי תכנון. הסקנדינבים מאמינים שאין מקום בשוק לקרטלים ומונופולים בשוק הכלכלי ומגלים מחוייבות גבוהה מאוד למדינת הרווחה. כמו כן, הם מאמינים שרוב ההון צריך להיות ציבורי, ומושקע בעיקר בשכר, בהתאם להסכמי העבודה הקיבוציים השונים. זאת, באמצעות גביית מיסים גבוהים לשליטה של קרנות ציבוריות בתאגידים הכלכליים הגדולים בכל מדינה. הדבר מקנה אפשרות לחלק את ההון מחדש בין כל האזרחים, לממן תוכניות רווחה ולשלוט בקבלת ההחלטות.
שוק העבודה הסקנדינבי מתאפיין בשיעורי התאגדות גבוהים (50%-70% מכלל העובדים חברים באיגודים מקצועיים בכל מדינה לעומת 25% בישראל), ובהסכמי עבודה קיבוציים המסדירים את תנאי העבודה והשכר (ההסכמים נחתמים לתקופות של שנתיים בהתאם לנורמות כלליות, וכוללים בתוכם העלאת שכר שוויונית – מי שמרוויח פחות מקבל העלאת שכר גבוהה יותר).
