כלכלה לא רשמית, או ״כלכלה שחורה״, או ״כלכלה מחתרתית״, הינה אי תשלום מס על ידי אי דיווח, על הכנסות מפעילות כלכלית. דהיינו, זהו סף ההכנסות שלא נכללים בחשבונות הלאומיים.[1] חלק מן המחקרים מכלילים במסגרת ה״כלכלה השחורה״ לא רק את הפעילות החוקית, שאינה מדווחת למס ההכנסה ועליה לא משולם כל מס, אלא גם את הפעילות הלא-חוקית, כגון זנות וסמים, שאין באפשרות העוסקים בה לדווח עליה, בגלל המרכיב הפלילי בה. חוקרים אחרים מבחינים גם בין פעילות כלכלית ורווחים ממכירת סחורות ושירותים וכאלה שנצרכים במסגרת משק הבית, כגון שמרטפות, הוראה פרטית וניקיון.[2] לכן, בבואנו לחקור את תופעת ״הכלכלה השחורה״, עלינו לשים לב להגדרות של כל חוקר וחוקר לגביי ״כלכלה שחורה״, מכיוון שההגדרה משפיע על הסיבות וההערכה של היקף התופעה.[3]
הכלכלה השחורה היא תופעה כלל לאומית שקיבלה מאז סוף שנות השבעים תשומת לב מחקרית רבה במדעי החברה, בכלכלה ובמחקר על מדיניות כלכלית גם ברמה הגלובאלית, גם ברמה הלאומית וגם בעקבות התרחשויות גאו-פוליטיות, כגון התמוטטות הגוש הקומוניסטי ושגשוג הכלכלה השחורה בברית-המועצות לשעבר, שבה היקף העלמות המס מוערך בכ-45%.[4]
תופעת הכלכלה השחורה היא תופעה מתרחבת ברמה הגלובאלית. הכלכלה השחורה נתפסת כבעיה מאוד גדולה במרחב האירופי, אשר במסגרת האיחוד האירופי מעניק מימון נרחב למדינות בהן פעילות הכלכלה השחורה משגשגת, כגון איטליה ויוון, אך גם במסגרת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וגם בארצות-הברית. למרות ההבדלים בהיקפים, הסיבות וההשלכות בכל מדינה ומדינה, עדיין ניתן לערוך השוואות ביניהן.
מבוא
הכלכלה השחורה בישראל
רקע והיקף
סיבות לקיומה
העלמות מס במגזר חרדי וערב
דיון
ביבליוגרפיה
נספחים
