רגולציה על שוק ההון והפיננסים מהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מניהול המשק הפיננסי וניהול הגופים הפיננסיים בכל מדינה מודרנית בתקופתנו. השוק הפיננסי בכל מדינה מורכב ממספר רב של גופים העוסקים בבנקאות, ביטוחים, מכירת וקניית נירות ערך ואיגרות חוב, בורסת המניות חברות העוסקות בפיקדונות וחסכונות, גופי אשראי וחברות אשראי, גופי סליקה שונים וחברות פיננסיות שונות. בחלק ממדינות המערב מהווה חלקו של שוק ההון יותר מעשרה אחוזים מכלל התל"ג הלאומי.
קיימות שלוש מטרות מרכזיות לרגולציה על שוק ההון. שמירה ופיקוח על יציבות השוק ויציבות הגופים הפיננסיים השונים המרכיבים אותו באמצעות תהליכי מיקרו ומאקרו כלכליים. הגנה על הצרכנים הפרטיים והמוסדיים מפני מניפולציות או עסקאות לא חוקיות שעלולות לגרום להם לנזק או לאובדן חסכונות וקביעת המדיניות המוניטארית של שוק ההון ברמה המדינתית בנושאי ריבית , רמת האינפלציה שערי המטבע וכדומה.
לתהליכי ולמבני הרגולציה קיימים ארבעה מודלים מרכזיים שבהם נעשה שימוש במדינות השונות בעולם. המודל הפונקציונאלי בו מבוצעת הרגולציה לפי הפונקציה שבה עוסקים הגופים הפיננסיים, המודל המבני בו מתבצעת הרגולציה בחלוקה לפי סוגי החברות והגופים הפיננסיים, המודל המאוחד שבו קיים "ראש" אחד ורשות רגולטורית אחת המפקחת ומטפלת בכל נושאי הרגולציה והמודל הדו ראשי שבו קיימים שני מרכזי רגולציה. הראשון עוסק ברגולציה על יציבות ותהליכים פיננסיים ויציבות הגופים הפיננסיים והשני עוסק ברגולציה לצורך הגנה על הצרכנים השונים בשוק. ברוב המדינות בעולם קיימת חלוקה ברורה והתנהלות לפי אחד ממודלים אלו יחד עם שילוב מסוים של מודל נוסף. שוק ההון האמריקאי הינו יוצא מן הכלל מההיבט שמבנה הרגולציה משלב למעשה מרכיבים מכל ארבעת המודלים בו שמנית.
מבוא
רגולציה ושוק ההון והכספים – הגדרה
פונקציות פיקוח ורגולציה מרכזיות
מודלים לפיקוח רגולטורי
מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל
גיבוי תחיקתי של הפיקוח הפיננסי בישראל
מבנה הפיקוח הפיננסי במדינות שונות בעולם
שקיפות מול יציבות ברגולציה על שוק ההון
רקע
ממצאים אמפיריים
התאמות מבני הפיקוח הרגולטורי בעולם לאור המשבר ב 2008
מודל הפיקוח הרצוי בישראל
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
