בין השנים 1979-1985 סבלה ישראל ממשבר היפר אינפלציה. בשיאו הגיעה האינפלציה השנתית לשיעור של 444.5%. מצב זה גרם לשחיקה מהירה של הכסף שנמצא בידי הציבור, ואילף את המדינה בסופו של דבר להפעיל תוכנית חירום להצלת המשק.
בעבודה זו אבדוק את מידת ההשפעה של התוכנית הכלכלית לייצוב המשק על משבר ההיפר אינפלציה איתו התמודדה ישראל בין השנים 1979-1985. זאת, תוך שימוש בנתונים סטטיסטיים רלוונטיים והבניית מסגרת תיאורטית איכותנית, באמצעותה אנתח את המצב.
הפרק הראשון יכלול בתוכו סקירה תיאורטית נרחבת, שתציג את הרקע להפעלת התוכנית, את התוכית עצמה והרקע התיאורטי; הפרק השני יציג את המתודולוגיה לפיו הכנתי את עבודה זו; הפרק השלישי יציג את הממצאים הסטטיסטיים הרלוונטיים לניתוח המקרה; בפרק הרביעי אערוך דיון, ולבסוף, אציג בפרק החמישי את מסקנותיי מעבודה זו.
1. רקע תיאורטי
1.1 הרקע להפעלת תכנית הייצוב הכלכלית
בעשרים וחמש השנים הראשונות להקמתה, נהנתה מדינת ישראל מצמיחה בשיעורים גבוהים מאוד. שיעור הצמיחה השנתי המוצע בין השנים 1950-1972, כולל שנות המיתון בשנים 1966-1967 עמד על 10.7%.האינפלציה הממוצעת בעשרים השנים הראשונות להקמתה של מדינת ישראל עמדה על 5%. צמיחת המשק התבססה בעיקרה על השקעות ממשלתיות בתשתיות, דבר שיצר ביקושים גבוהים בענפי המשק השונים והביא לצמיחה הגבוהה. המיתון אותו חוותה המדינה בשנים 1966-1967 נבע מהחלטת הממשלה להפחית את השקעותיה במשק, בשל הגאות הכלכלית הגדולה, והחשש מאיבוד שליטה על שיעורי האינפלציה כתוצאה מעליית השכר הריאלי ומעלייה בביקוש למוצרים השונים במשק.
תקציר. א
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
1.1 הרקע להפעלת תכנית הייצוב הכלכלית
1.2 תכנית הייצוב הכלכלית לשעת חירום
1.3 תוצאותיה של תוכנית הייצוב הכלכלית
1.4 המשמעות החברתית, הכלכלית והפוליטית של תוכנית הייצוב הכלכלית
1.5 התיאוריה הקיינסיאנית
1.6 נאו ליברליזם
1.7 אינפלציה ומשמעותה
3. מתודולוגיה
2.1 מטרת המחקר
2.2 שאלת המחקר
2.3 שיטת המחקר
4. ממצאים
5. דיון
6. סיכום ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. רשימת תרשימים
