חדשות וידיעות כוזבות בתקשורת עשויים להיראות כמו דיווח חדשותי לגיטימי. הם מסוקרים בצורה דומה לחדשות נורמטיביות, הם מועברים לצופה באופן דומה לדיווחים אמינים אחרים, אך תוכן או חלק מתוכן הידיעה איננו אמין ומהימן באופן מודע במטרה להטעות את הצופה. הפצת שקרים וחדשות מזויפות בהחלט עשויים לשרת את מפיציה ההודעה ממגוון סיבות – לפגוע ביריב, להוליך שולל אנשים, להתחמק מעונש ואשמה, להסתיר מידע מאנשים/צרכנים וכדומה. הסיבות לכך הינן מגוונות והן תלויות באינטרסים של מפיץ ההודעה (Brennen, 2017). למרות כי פרקטיקת החדשות המזויפות הינה תופעה וותיקה, נידמה כי זאת התגברה משמעותית במאה ה-21 עם ריבוי אמצעי התקשורת הדיגיטאלית המאפשרת הפצת חדשות מזויפות על-ידי משתמשי אינטרנט. במקביל לכך הפצת המידע הפכה למהירה, פשוטה ונרחבת במיוחד עד כי הפצת חדשות מזויפות כעת נחשבת לתהליך פשוט להפליא ושעשוי להשפיע על אוכלוסיות רבות בכול העולם (Bakir, & McStay, 2018). חדשות מזויפות אינן מייצגות או מקדמות ולא במעט את חופש הביטוי אלא הן מנצלות את החופש לטובת קידום אינטרסים אישיים בלבד של מפיצי ההודעה ובכך למעשה פוגעים במרבית האוכלוסייה. מדובר בתהליך מובהק של הטעיית הציבור, הפצת שקרים והולכת שולל שהינם אסורים במסגרת חוקים רבים במדינות רבות (Bradshaw, 2016).
החדשות המזויפות הינה תופעה משמעותית ביותר הרבה מעבר למסגרת יושרה עיתונאית, כי אם מדובר על סוגיית אמון הציבור והיכולת להשפיע עליו באמצעות שקרים. אמון הציבור הינו רכיב משמעותי עבור צרכנים, עבור יציבות השלטון, ועבור החוסן החברתי. הפצת חדשות מזויפות עלולה להביא למצב שאזרחים לא יסמכו עוד על מסודות המדינה – כמו ממשלה, בתי משפט, מערכת הבריאות;
מבוא
פייק ניוז – היסטוריה, מטרת התופעה והבעיות הנוצרות מתופעה זו
תחליפי מוסר
עקרונות המוסר
כלי יישומי לבעיה
סיכום
ביבליוגרפיה
