היחסים בין רופאים לחברות התרופות

הפצתן של תרופות חדשות או תרופות קיימות הינו תהליך מגוון שכולל בין היתר פרסום התרופות בספרות רפואית מקצועית, ביצוע כנסים מקצועיים, וכן יצירת מערכת קשרים עם רופאים. מערכת יחסים בין היצרן התרופות לבין הרופא יכולה להגביר את המודעות של הרופא כלפי תרופות חדשות והכרה מעמיקה של מאפייני התרופה ותופעות הלוואי שלה (Makowska, & Jasiński, 2018, p. 82). למרות כי תהליך זה מוצג כהליך מקצועי, הרי שבמערכת היחסים בין הרופא לתאגיד התרופות, מפתחת לעיתים מערכת יחסים רוויה אינטרסים ותגמולים. לעיתים קרובות, יצרני תרופות יתגמלו רופאים ביד נדיבה כמו הזמנה לכנסים בליווי חופשה משפחתית; חלוקת מתנות יוקרתיות לרופאים, ואף מתן אחוזים ממכירת תרופות, וזאת בכדי שהרופאים יגלו מודעות וזיכרון כלפי יצרני התרופות והמוצרים שהם מייצרים. בתהליך זה רופאים עשויים לספק מרשמי תרופות למטופלים כאשר האינטרס המקצועי הניטרלי של הרופא נדחק תחת האינטרס האישי כלכלי שלו ושל והתאגיד, והרופא עשוי לתעדף תרופות של חברה עימה הוא מיודד מאשר תרופות אחרות זמינות שעשויות להיות זולות יותר או מועילות יותר (Jayasinghe, 2020, p. 2; Kelly, 2016, p. 526). מתוך כך מתפתחת השאלה מהו האיזון הראוי בין מוסריות רופאים לבין הקשר שלהם עם חברת התרופות?

הפרק הראשון בעבודה יתמקד בסקירת רקע של תופעת היחסים בין הרופאים לתאגידים. הפרק יציג מספר יתרונות וחסרונות של התופעה. לאחר מכן, בפרק השני, אתמקד בתחליפי המוסר שיכולים לפעול במסגרת מערכת היחסים בין הרופא לתאגיד. 

מבוא

1. מבט כללי על היחסים בין רופאים לחברות התרופות

2. תחליפי מוסר במסגרת היחסים בין רופאים לחברות התרופות

3. היחסים בין רופאים לחברות התרופות בראי עקרונות המוסר

4. היחסים בין רופאים לחברות התרופות – פתרונות אפשריים

סיכום

ביבליוגרפיה