פיתוחים טכנולוגיים ומכוני מחקר משוכללים עוזרים למצוא פתרונות תרופתיים למחלות רבות שעשויות להביא למותם של בני אדם. אולם יצרני התרופות נהנות מרווחים גדולים עבור מכירת התרופות – שמבקרים רבים רווחים אלה הינם ראויים בהתייחס להיקף ההשקעה במחקר עבור תרופה כזו או אחרת. כך למשל שיעור הרווח של יצרני התרופות בארה"ב בשנת 2013 עלה מ- 10% ל- 42% בחברת פייזר, ואילו ייתר החברות המובילות כדוגמת, Hoffman-La Roche, AbbVie, GlaxoSmithKline, and Eli Lilly, נהנו מעליה ממוצעת של 18% ברווחים. התנאים הקיימים בארה"ב כדוגמת חוסר הרגולציה על קביעת מחירי התרופות מאפשרת ליצרני התרופות לקבוע כל מחיר אותו הם סבורים למחיר ראוי, כאשר חברת הביטוח או החולה נדרשים לשלם אותו. אולם יצרני התרופות לעיתים קרובות מעלות את מחירי התרופות מצילות החיים, מתוך הנחה לפיה חולים במחלות קטלניות יעשו מאמצים רבים וישלמו מחיר גבוה עבור תרופה שתציל את חייהם. כך למשל מחיר תרופת ה- Daraprim שנועדה להתמודד עם מחלת האיידס, זינק מ- 17$ ל- 750$ מתוך רצון להעשיר את קופת הפירמה וגיבוש ההנחה לפיה חולים ישלמו מחיר גבוה עבור התרופות מצילות החיים (DeAngelis, 2016).
דוגמאות לתרופות מצילות חיים במחיר מופקע קיימות למכביר ולמעט Daraprim, ניתן למצוא זינוק במחירי תרופות נוספות. למשל תשעה תרופות מתוך 12תרופות חדשות נגד סרטן שנכנסו לשוק בשנת 2012 עולות כ- 10,000$ לחודש ואילו ייתר התרופות נאמדות במחיר של 6,000 עד 12,000 דולר בחודש (Kantarjian, Fojo, Mathisen, & Zwelling, 2013).
1. מבוא
2. העלאת מחיר תרופות מצילות חיים – הגדרות
2.1 היקף התופעה
2.2 הסיבות למחירי תרופות גבוהים
3. הדילמה המוסרית
3.1 זכויות מולדות
3.2 תועלתנות
3.3 צדק מחלק
4. התמודדות עם האתגרים המוסריים
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
