שאלה 1
לא הכל מסחר. בשוק החופשי לגמרי, במצב התיאורטי שבו אין שום התערבות של המדינה, אין מגבלות על הסחר – כל מה שצד אחד מוכן למכור וצד אחר רוצה לקנות הוא עקרונית ניתן למכירה.[1] כל עוד זאת עיסקה חופשית בלי שום כפיה ברורה, העקרונות של השוק החופשי אינם רואים בה בעיה. בתוך ההגדרה הזאת נמצאים גם איברי הגוף.
שאלה 2
חשיבה מוסדית לעומת חשיבה מוסרית
כמה חודשים לאחר שהחלה מגפת הקורונה, התברר שחברת "אמזון" לא נקטה שום צעדים על מנת להגן על העובדים שלה מפני המגפה. לפי כתבה מפברואר 2021: "כשעובדי המחסנים של אמזון בניו יורק התלוננו בתקשורת ובפני גופי ממשל על מחדלים וכשלים בחיטוי המתקנים, אי-הודעה לעובדים שבאו במגע עם נשאי קורונה, היעדר זמן מספיק לשמירה על היגיינה אישית, תנאי עבודה שלא מאפשרים שמירה על ריחוק פיזי ותעדוף של תפוקה על בטיחות, רק אז נכנסה אמזון לפעולה.
. שאלה 3
לפני כשנה התפרסמו שתי סדרות טלוויזיה שעסקו במה שמכונה "משבר האופיאדים" בארה"ב, ובמיוחד באחריות של משפחת סאקלר, שהיתה הבעלים של פרדו פארמה (Purdue Pharma), יצרנית התרופה אוקסיקונטין, שהיתה הגורם העיקרי למשבר. הכתבות שעסקו בסדרות האלו מסבירות גם חלק מהשאלות המוסריות שקשורות לפעולה של המשפחה.[1] הסיפור בעצמו מורכב מאד, ואי אפשר להביא אותו כאן במלואו.
שאלה 4
המודל הקלסי של הממשל התאגידי
חברת "וולט" היא חברה שמפעילה שירות של משלוחים ממסעדות. היא פועלת במה שמכונה "כלכלת החלטורות" – השליחים אינם שכירים של הפירמה. הם כאילו "עצמאים", כמו לדוגמא שרברבים, שמקבלים מהפירמה הצעות לעבודה מסוימת (משלוח אחד) ויכולים להחליט האם הם רוצים לעשות את העבודה או לא.
