בסעיף זה אנסה לזהות ולפתח פתרון יישומי לסוגיית הניסויים בבעלי החיים. על בסיס עקרונות המוסר ניתן היה לזהות שתי עמדות מנוגדות – הצדקה של הניסויים מתוך תועלת כלל חברתית, לצד איסור על ניסויים בבעלי חיים מתוך תפיסה של השפלה וסבל לבעלי החיים. לצד זה, כשל כלכלת השוק החופשי לימד אותנו כי במצב של צורך כלל חברתי (כמו דוגמת נגיף הקורונה שתואר קודם לכן), מחסומי ההגבלות על הניסויים בבעלי חיים מסולקים וזאת במטרה להוביל להתמודדות עם הבעיה הכלל חברתית. לפיכך הנחת המוצא היא כי למרות שישנה עמדה להפסקת הניסויים בבעלי החיים, הרי שבפועל, נידמה כי עדיין, במצבים מסוימים, ישנו צורך לקיים ניסויים בבעלי חיים. לפיכך פרק הפתרון היישומי, ינסה להשתמש במודל בעלי העניין ושימוש בקוד אתי לצורך פעילות ארגונית מוסרית שבה ניתן להפחית ככל שניתן, אך לא לבטל, את הניסויים, לצד שמירה על האינטרסים של בעלי החיים.
התפיסה הרווחת, היא כי במידה וכן ישנו שימוש בבעלי חיים למטרות שונות, אזי יש לפעול לטובת קידום רווחת בעלי החיים. עמדה זו מדגישה כי בעלי החיים אינם צריכים לסבול מסבל מיותר בעודם משרתים את בני האדם, ויש לאפשר להם חופש שבו הם יוכלו להזיז את גופם באופן חופשי, יתאפשר עבורם תפקוד ביולוגי תקין, בריאותם של בעלי החיים תשמר ככל שניתן, יסופקו להם כלל הצרכים הבסיסיים כמו מחסה, מזון, נוזלים, וסביבה נטולת לחץ וחרדה (Reis, & Molento, 2020, p. 2).
