טרם אפרט על האפתיה ועל השלכותיה לעניין תהליך היעוץ. חשוב להבין מהו בכלל ייעוץ, ומה טומן בחובו תהליך כזה. המושג ייעוץ, משתרע על פני הגדרות וביטויים רבים, אבל אם ננסה לסכם, את המושג, נראה, כי המושג מבוסס על יחסים בין-אישיים מקצועיים בין יועץ לנועץ[1].חשיבותו המרכזית בכך שהוא מעמיד לרשות הנועץ כוח מקצועי מיומן , שעמו הוא יכול לשוחח ולברר את בעיותיו ובעזרתו הוא יכול לתכנן ולבחור את דרכו בתבונה בשעה שהדבר נחוץ לו ביותר. יתרה מזאת, חשוב לדעת כי המושג ייעוץ לא עומד כעלה נידף, אלא שזור בתוך מסכת מושגים הקשורים אחד בשני. הרי, האם ניתן לדבר על ייעוץ, מבלי לדבר על שם הפועל, היוועצות? הרי שהתשובה בגוף השאלה. היוועצות,הוא מושג, אשר מבוסס על התחלקות בידע מקצועי עם גורמי מקצוע נוספים (פסיכולוגים, הורים, מורים, מנהל)[2]. היועץ בתהליך זה, נפגש עם איש מקצוע אחר, ובאמצעות מפגש זה מופעלים ידע ונסיון מתחומו של כל משתתף על מנת להתמקד במציאת פתרון לבעיה מסוימת. זוהי בעצם היוועצות. אבל האם יכולה להיווצר היוועצות ללא תיאום, כמדומני שלא, שכן התפקיד התיאומי מופעל על ידי היועץ על מנת לתאם בין שירותים בקהילה לצרכים מאותרים בקרב תלמידים, מורים והורים. אל נשכח, כי היועץ עוסק בתאום בין גורמים שונים. לאחר סקירה, קצרה של המושגים החשובים לנו להבנת המשמעות של נושא האמפתיה בתהליך הייעוצי, נכנס לעובי הקורה ונבין מהי אמפתיה, כיצד היא באה לידי ביטוי בתהליך זה וכיצד באה לידי ביטוי במודל של היגן והיל.
לאמפתיה יכול ויהיו גישות שונות, ולטעמי יפה הגדיר אותה קוהוט כ"אינטרוספקציה מושאלת": זהו ניסיונו של אדם אחד לחוות את חייו הפנימיים של אדם אחר בשומרו על עמידה של צופה אובייקטיבי. הכלל שעומד בדרך-כלל לעיני האדם האמפטי הינו הכלל המנוסח בביטוי "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"[3]..
