מבוא
עבודה זו מורכבת משני חלקים, כאשר החלק הראשון יעסוק בשאלה "באיזה מידה ענף היין הוא ענף גלובלי?". במענה על שאלה זו נעשה שימוש במודל של YIP שעוסק בארבעה זרזים עיקריים (זרזי שוק, זרזי עלויות, זרזי ממשלה וזרזי תחרות), שלפיהם אנו נבחן את תעשיית היין ולפי המסקנות המתקבלות אנו נגבש דעה לגבי המידה בה תעשיית היין נחשבת לענף גלובלי אם בכלל.
החלק השני של עבודה זו יעסוק בשאלה "האם לישראל יש יתרון תחרותי כמדינה בענף היין?". בכדי לענות על שאלה זו יעשה ניתוח של המאפיינים הכללים שאמורים להיות למדינה כלשהי בכדי שתיחשב כבעלת יתרון תחרותי בענף כלשהו. הניתוח יתבסס על מודל כלכלי שנקרא "מודל היהלום" אשר פיתח מייקל פורטר ודרכו מסביר איך נוצר יתרון תחרותי של מוצרים ותעשיות מסוימות במדינות שונות ולכן הציפייה שלנו היא ככל שאנו ניישם נכונה את מודל היהלום על תעשיית היין הישראלית, אנו צפויים להגיע לתשובה עניינית באשר למעמדה של ישראל כמדינה בעלת יתרון תחרותי בענף היין.
חלק ראשון
למענה על השאלה "באיזה מידה ענף היין הוא גלובלי", יש לנתח את המאפיינים העיקריים של תעשיה גלובלית, תוך מתן דגש לנושאים מרכזיים כגון:
מהי תעשיה גלובלית?
מהם הזרזים המשפיעים על תעשיה בדרך להפיכתה לגלובלית?
כיצד ניתן להשוות בין תעשיה שהיא גלובלית בהשוואה לתעשייה שהיא מקומית?
כיצד מודדים את המידה שבה תעשיה נחשבת לגלובלית?
מהן ההלשכות של אסטרטגיות בינלאומיות של התאגידים העוסקים בייצור היין?
מבוא
חלק ראשון
זרזי שוק Market Drivers
זרזי עלויות Cost Drivers
זרזי ממשלה Government Drivers
זרזי תחרות Competitive Drivers
חלק שני
סיכום והמלצות
ביבליוגרפיה
