בשנת 2008 העולם חווה את משבר האשראי הגדול ביותר מאז השפל הגדול. המשבר החל בשוק הנדל"ן האמריקאי, ומשם התפשט במהירות לשווקים הפיננסיים והוביל לקריסתו של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארצות הברית. קריסה זו היא פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה. עשרה טריליון דולר התאדו מהשווקים הגלובליים. משקיעים ברחבי העולם איבדו חלקים ניכרים מהשקעותיהם וחסכונותיהם, והעולם שקע למיתון גלובלי[1].
מדוע אירע המשבר וכיצד ניתן למנוע את הישנותו? היו רבים שהצביעו על המנהלים "תאבי הבצע מוול-סטריט" כאשמים במשבר. מנהלים אלו יצרו בטחונות פיננסיים מורכבים והעניקו דירוג אשראי גבוה למוצרים שהיו למעשה ברמת סיכון גבוהה מאוד. הם התמקדו רק ברווח האישי קצר-הטווח שלהם, שנבע ממכירת אותם מוצרים, ולא לקחו בחשבון את ההשלכות הפוטנציאליות לשוק ולכלכלה במקרה שהמוצרים האלה ייכשלו[2]. רבים מאותם מנהלים רכשו את השכלתם בבתי ספר יוקרתיים למנהל עסקים – אז מה זה אומר על תכניות הלימודים באותם בתי ספר?
החוקרים הורן וקנדי סבורים כי לבתי הספר למנהל עסקים יש תפקיד: לקיים חוזה חברתי עם קהילת העסקים לאספקה של אנשי מקצוע בעלי סטנדרטים אתיים[3].
1. מבוא
2. רקע תיאורטי
אתיקה בעסקים
הרלוונטיות של החינוך לאתיקה בעסקים
גישת בעלי העניין
3. הקשר שבין חינוך לאתיקה לבין התנהגות אתית
4. האם ניתן ללמוד אתיקה ברמת האוניברסיטה?
5. סיכום
6. רשימת מקורות
