שיטות הערכות השווי נועדו ביסודם לתת הערכה לחברות ומשקיעים פרטיים או מוסדיים לגבי חברה בה הם שוקלים להשקיע או לרכוש את החברה בה הם מעוניינים.
ענף הערכות השווי קיבל תאוצה בשנים האחרונות וזאת לאור כניסתם של תקני החשבונאות הבינלאומיים IFRS החלים בעיקר על חברות ציבוריות. החלת תקני החשבונאות הבינלאומיים בישראל החלה בשנת 2008 עם אימוץ התקנים בחברות ציבוריות המחייבות חברות לעבור מדיווח על בסיס עלות לדיווח על בסיס שווי הוגן. המעבר לשיטת דיווח על בסיס שווי הוגן מאפשרות לחברות בישראל להשוות את עצמם לחברות אחרות בעולם בענפים דומים. בנוסף, המעבר לשיטת שווי הוגן מגבירה את השקיפות בדוחות הכספיים תוך מתן ביאורים אודות הערכת השווי שנעשתה ולכן גיוס מימון ממקורות בנקאיים בחו"ל נעשה קל יותר.
למרות ההיתרונות בשיטת הדיווח על בסיס שווי הוגן עדיין ישנם חסרונות בשיטה זו הנובעים מביצוע הערכת השווי לצורך אומדן השווי ההוגן. חסרון מהותי בהערכות שווי ע"פ מאמר של רו"ח אלי אל על שפורסם בבטאון לרואה חשבון (2014) המעבר לבסיס דיווח של שווי הוגן טומנת בחובה סכנה להצגה מוטעית בדוחות הכספיים הנובעים מביצוע הערכת שווי לקויה ומתן חוות דעת שגויה של רו"ח המבקר. הערכת שווי לקויה עלולה גם להעמיד בסכנה את החברה הן מהיבט של אמינות החברה והן מהיבט של הצגה מחדש של נתוני הדוחות הכספיים וייקור עלויות הביקורת.
