תעשיית התיירות גדלה מדי שנה. המחזור השנתי שלה בשנת 2015 הוא כחצי טריליון דולר (Ivanova, Ivanov,&Magnini, 2016). גורמים שונים משפיעים על היקף תעשיית התיירות[1]. חלקם חיצוניים אך בעלי השפעה ניכרת כמו: עליית תוחלת החיים, שינויים ברמת היציבות כלכלית, רמת החיים או רמת התעסוקה, אי יציבות פוליטית וסיכונים ביטחוניים. חלק אחר הינם מרכיבים בתוך התעשייה עצמה או בתשתיותיה, כמו: רגולציה בענף התעופה, עלויות שירותים ועליות תשתיות לענף התיירות. (2007Rutherford & O'Fallon, ). מגמה זו הביאה בשנים האחרונות, לאחר משבר 2008, לא רק לגידול בתעשיית התיירות, אלא בהיקף הביקוש לשירותי לינה. לעניין זה יש לציין כי הביקוש גדל בכל התחומים המרכיבים את אפשרויות ההלנה של תיירים: מאתרי קמפינג, דרך חדרים בבתים פרטיים, לינה להשכרה לתקופה קצרה, בתי מלון ופנסיונים קטנים ועד לבתי המלון המספקים מגוון שירותים (לינה, הסעדה, שירותי מתקני ספורט, נקודות מכירה, חנויות ובידור).
צרכני תעשיית התיירות נחלקים למספר קטגוריות. לענייננו נתרכז בשתיים עיקריות: תיירות מקומית (של ישראלים) ותיירות זרה (ע"י אזרחים זרים המשלמים במטבע זר). על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היקף ההכנסות מתיירות זרה היו כ- 10 מיליארד ש"ח מהם 37% על שירותי לינה (כ- 3.5 מיליארד ₪ ). גם שיעור ההכנסה מלינות תיירים מכלל ההכנסה מלינות הייתה בסדר גודל דומה (37%) (השנתון הסטטיסטי, 2015).
מבוא
פרק ראשון: רשתות ניהול בתי מלון גלובליים – סקירת ספרות והיסטוריה
רשתות ניהול מלונות בעולם
רשתות בתי מלון במזרח התיכון
רשתות מלונות בישראל
פרק שני: השפעת מדיניות הממשלה על חדירת רשתות ניהול בתי מלון גלובליות
מעורבות המדינה בהקמת מבני בתי מלון
עלויות השקעה ותחזוקה ותשואת מלונות
תיירות נכנסת: היבטים מדיניים-ביטחוניים, השפעת מדיניות מוניטארית על מחירים
תיירות מקומית מול אלטרנטיבות תיירות באגן המזרחי של הים התיכון
צביון דתי או חילוני
שיתוף פעולה אזורי בתחום התיירות
פרק שלישי: דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
