הרשות המקומית אותה בחרנו הינה העיר נשר.
לפי ממצאי המחקר של אברהם וגונן (2004), במסע הפרסום לרשות המקומית, כגון עיר, ישנן שלוש אסטרטגיות מרכזיות:
התנתקות גיאוגרפית - הצגת העיר כלא שייכת לעיר שכנה בעייתית, לאזור בעייתית או אף להדיר שכונה בעייתית ולהציגה כשייכת לעיר אחרת
התחברות גיאוגרפית - הצגת העיר כקשורה למקום יוקרתי, לאזור נחשק, לארץ נחשקת בחו"ל וכד'
תחרות גיאוגרפית - הדגשת יתרונות העיר על פני רשויות מקומיות אחרות
עבור העיר הנשר, ניתן לראות, כי העיר נוקטת באסטרטגית התחברות גיאוגרפית וכן באסטרטגית תחרות גיאוגרפית. ראשית, העיר מנסה להציג עצמה כקשורה לעיר חיפה – למשל, שכונת רמות יצחק נמצאת בסמוך לדניה, השכונה היקרה ביותר בחיפה, ועל כן מנסה נשר להציג שכונה זו כחלק מדניה ולפיכך למשוך אליה תושבים שמחפשים ליהנות מהיוקרה של דניה במחיר נמוך יותר (אבל עדיין, לתמחר את הנדל"ן ברמות יצחק במחירים גבוהים יותר משאר השכונות בנשר).
זאת ועוד, נשר מציגה עצמה כ"עיר אקדמיה"[1], שכן חלק מהטכניון, מוסד אקדמי יוקרתי, שוכן בגבולה, ובנוסף אוניברסיטת חיפה שוכנת בסמוך לה. אם כן חתירה למיתוג זה קשורה קשר בלתי אמצעי לעיר חיפה. נשר מתכננת כי בתי הספר שלה ישתפו פעולה עם מוסדות אלו, מתכוונת לדאוג לכך שכל ילד בעיר יזכה לחינוך ראוי, וכן רכשה בתים ושיפצה אותם, לטענתה, על מנת שיהיו בתים נוחים ומשופצים לסטודנטים שיגורו בה מתוך ציפייה כי הדבר יניב תשואה עתידית לעיר מתוך תרומת הסטודנטים להווי העירוני. כך מבקשת העיר להציג עצמה כעיר של מוסדות אקדמיים
