התפיסה השמרנית טוענת כי אחריותה העיקרית של חברה היא למקסם את רווחיה עבור בעלי מניותיה. גישה שמזוהה לפי ההגדרה המשפטית של חברה כמקסום רווח. יחד עם זאת, בשנים האחרונות החלה מתגבשת תפיסה עם אלמנטים סוציאליים יותר לגבי אחריותה של חברה, הטוענת שלחברה אחריות לא רק כלפי בעלי מניותיה, אלא כלפי "מחזיקי עניין" אחרים כגון עובדי החברה, צרכנים, ספקים, הקהילה המקומית, הממשל וארגונים חברתיים אחרים המושפעים מפעילותה. חשיבות רעיון "אחריות חברתית" בחברות משרת לא רק את הגישה החדשנית של שיפור חיי הקהילה והסביבה אלא גם את הגישה השמרנית של השאת רווח.
הרעיון המרכזי שעומד מאחורי גישה זו, קשור לגישת מקרה לא צפוי (Contingency theory), אשר גורסת, כי כל ארגון מצוי בתוך סביבה ארגונית, אשר לארגון אין השפעה ישירה עליו. כאשר הגישה מגדירה סביבה ארגונית, היא מציגה אותה ככל מה שנמצא מחוץ לגבולות הארגון ומשפיע על קבלת החלטות בתוך הארגון. הגורמים הטיפוסיים הם, משקיעים, מפקחים, ספקים, משווקים, שותפים, ארגוני עובדים, תקשורת, התאגדויות מקצועיות ואפילו רגולטורים ממשלתיים. מעבר לכך, על כל חברה ציבורית, חשוב לרצות את מחזיקי המניות שלה (Fielder,1964).
כחלק מתפיסה זו, החלה ספרות המקצועית לעסוק בנושא של אחריות חברתית תאגידית (CSR - Corporate Social Responsibility), שעוסק בניהול וקבלת החלטות במפעל העסקי בדרך שתואמת את הציפיות החוקיות, האתיות, המסחריות והציבוריות של קהילה ממנה (Lev, 2006).
1. תקציר
2. מבוא
3. סקירת ספרות
3.1. גודל החברה ותשואת המניה
3.2. אחריות חברתית תאגידית
3.3. מטרות המחקר, השערות ומודל המחקר
4. שיטה
4.1. בסיס נתונים
4.1.1.משתנה שינויים באחריות חברתית תאגידית
4.1.2.משתנה תשואה שנתית ושינויים בשווי השוק של החברה
4.2. הליך
5. ממצאים
5.1. בחינת השערה 1
5.1. בחינת השערה 2
6. דיון ומסקנות
6.1. השפעת פעילות חברתית על תשואת המניה
6.1. השפעת פעילות חברתית על שווי החברה
6.1. מגבלות המחקר
6.1. סיכום והמלצות למחקר המשך
7. רשימה ביבליוגרפית
