בהתחשב במורכבויות הקשורות בהשגת ביצועים ארגוניים וניצול יעיל של ידע בתוך הארגון באמצעות ניהול ידע, סביר להניח שממנהלים נדרשת רמה מסוימת של יכולות עבור קבלת החלטות בכדי להשיג את יעדיהם. מנהלים אמורים להעריך את הסביבה הארגונית הפנימית והחיצונית כדי לקבל החלטות אסטרטגיות על סמך קריטריונים חסרי פניות וניתוח שיטתי. אחת הדרכים לכך, היא סגנון קבלת החלטות רציונלי. זה הוא סגנון של קבלת החלטות אשר גורם לכך שמקבלי החלטות מחויבים לשקול מספר תרחישים והסתברויות חלופיים עבור כל חלופה לפני קבלת ההחלטה (Abubakar, Elrehail, Alatailat & Elçi, 2019).
רציונליות היא המידה שבה תהליך קבלת ההחלטות כרוך באיסוף מידע רלוונטי להחלטה, וההסתמכות על ניתוח מידע זה בקבלת הבחירה. קבלת החלטות רציונלית משלבת הערכה ביקורתית של ראיות ותהליך מובנה הדורש זמן ומאמץ ניכרים במודע (Abubakar, et al., 2019). במהלך תהליכי קבלת החלטות רציונליים, יש צורך לאתר את הבעיה, לייצר פתרונות אפשריים, לבחור את הפתרון האפשרי ביותר, ולבסוף ליישם והערכת הפתרון הנבחר. כלומר, נהלים רציונליים מסייעים למקבלי החלטות לקבוע קריטריונים רלוונטיים להחלטה, לזהות סט מקיף של חלופות ולהעריך את החלופות הפרטניות באופן אובייקטיבי (Kaufmann, Kreft, Ehrgott, & Reimann, 2012). כמו כן, בניגוד לסגנון קבלת החלטות אינטואיטיבי, סגנון קבלת החלטות רציונלי כולל התחשבות זהירה ושיטתית בכל בחירות ההחלטות האפשריות.
סקירת הספרות
תיאור דילמה
ניתוח
רפלקציה
ביבליוגרפיה
