שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שעובדים מחליטים לבצע נגד המעסיקים שלהם כדי להפעיל עליהם לחץ במסגרת סכסוך בין העובדים ובין המעסיקים. שביתה לרוב מאורגנת על ידי איגודים מקצועיים וועדי עובדים, אם כי היא גם יכולה להתקיים על ידי כל התארגנות עובדים. ביחסי העבודה קיימים כמה סוגים שונים של שביתה, ואשר כולם נועדו כדי ליצור מערכת לחצים על המעסיקים ולהביא לכך שהזכויות שלהם, ולפעמים הדרישות שלהם מעבר לכך, יקבלו את המענה המתאים ולא יזכו להתעלמות.
מצד אחד קיימים היבטים שלילים של היבט השביתה כמו פגיעה בכלכלה של הארגון ופגיעה בכלכלת המשק באופן כללי. שביתה לא פוגעת רק במעסיק אלא גם בלקוחות, מקבלי השירות ובחברה כולה. במקרים אשר בהם השביתה מתרחשת בשירותים חיוניים כמו בתי חולים, נמלים וכיוצא בדבר, מדובר בסכנה של ממש. כמו כן, שביתה יכולה להיתפס בתור מכשיר להפעלת לחץ לא מוצדק כאשר מדובר על מקרים שבהם הצד של העובדים הינו מוגזם או לא מוצדק. מצד שני, יש הרואים בשביתה הכרח מאחר ויש להגן על זכויות העובדים שלא יפגעו נגד פעילות שונה של הארגון. השביתה היא למעשה האמצעי היחיד שיש בידי העובדים ואשר בעזרתו הם יכולים להפעיל לחץ אמתי על ההנהלה ועל המעסיקים שלהם. כמו כן הזכות לשבות נחשבת במקומות רבים בעולם המערבי מימוש זכות דמוקרטית, הזכות להתאגדות, אשר מימושה מחזקת את החברה שבה הוא מתקיים ומאפשרת לעובדים לדאוג לאינטרסים שלהם ולא רק לשמש בתור עובדים שמחויבים לעבוד בכל תנאי שהוא.
מבוא
פרק ראשון: רקע היסטורי: פעולה השביתה- מאז ועד היום
פרק שני: היבטים חיובים של פעולת השביתה
פרק שלישי: היבטים שלילים בפעולת השביתה
פרק רביעי: פרק דיו
סיכום
ביבליוגרפיה
