במאה ה 21 התרחבה - בקרב המדינות המערביות, הארגונים הבינלאומיים והמעסיקים הפרטיים – ההסכמה לפיה האינטרס הארגוני והחברתי שלהם מחייב לקדם מדיניות שתומכת באפשרות לאזן בין עבודה לבין משפחה (פרנקל, 2011).
הבעיה היא שהעומס על המורות גדל עם השנים - לאור שינויים גלובליים כלכליים, אידיאולוגיים, טכנולוגיים וחינוכיים, היות והגידול בתפקידיהם ובסמכותם גוזל זמן רב מבעבר ומשבש את האיזון בין עבודה למשפחה.
העומס גדל אף יותר מאז שנת 2020 ומגפת הקורונה, לאחר שהיערכות המורים להוראה מקוונת ולהוראה משולבת (כיתה פיזית וכיתה וירטואלית), דרשה מהן השקעת זמן ומשאבים רבים מבעבר, ששיבשו עוד את האיזון בין עבודה למשפחה.
מהות הקונפליקט נעוצה בכך שנשים סופגות ביקורת בסביבת המשפחה (ביקורת הבעל בטענה שריבוי שעות בעבודה בא על חשבון הדאגה למשפחה), וגם בסביבת העבודה (ביקורת המעסיק על היעדר פניות האישה לעבודה, בגלל דאגות בבית (Takayanagi, 2017).
האינטרס הכלכלי-חברתי של המערכת הפוליטית לשלב נשים ואימהות (המושפעות מחיי המשפחה) בשוק העבודה, בעוד הגבר משוחרר יחסית ממגבלות – הוביל לקביעת מדיניות שנועדה לאזן בין משפחה לעבודה, לספק לנשים הרות ולאימהות הגנות בחקיקה, באכיפה ובהסדרה משפטית; לסייע ביצירת פתרונות לאימהות עובדות (מעונות יום, הסעות...) ולממן את המשתמע מהעדפה מתקנת. (Carro at al, 2010). ביחס להוראה, קיימת ביקורת קשה שהיקף ואיכות החקיקה בישראל אינם עומדים בפרופורציה להשקעת המורות, מקשים על יכולתן לאזן בין הוראה למשפחה וגורמים לפליטת מורות מהמערכת.
תקציר
מבוא
סקירת הספרות
נשים בשוק התעסוקה: רקע, נתונים ומדיניות
הגורמים לקונפליקט עבודה/משפחה ולחוסר איזון
תגובת נשים וארגוני עובדים לקונפליקט עבודה/משפחה ולחוסר האיזון
עמדות מורות ביחס לאיזון בין עבודה למשפחה
יכולת התמודדות מורות ערביות עם הקונפליקט עבודה-משפחה
פתרונות ודרכי התערבות המוצעים בתיאוריה
ב. מתודולוגיה
ג. ממצאי המחקר
ד. דיון בממצאים וסיכום
מגבלות המחקר
המלצות
ביבליוגרפיה
