הקשר בין רמת השחיקה מעבודה לבין איכות החיים של אחיות בקופת חולים כללית מחוז מרכז

מבוא

1.1. רקע

1.1.1. שחיקה בעבודה

"שחיקה בעבודה" היא תופעה אשר באה לידי ביטוי בשינויים התנהגותיים, הכרתיים, ופיסיים המתגלים במיוחד בקרב אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת, בעקבות מגע ממושך עם מקבלי השירות. הגדרה אשר מוכרת בספרות לשחיקה היא תגובה רגשית שלילית של עובד הנוצרת בעקבות ביצוע תפקידו. השחיקה נוצרת כתוצאה מכך שהעובד חשוף באופן כרוני לסביבת עבודה מלחיצה  (Alarcon, Eschleman, & Bowling, A. 2009). גורמי השחיקה הנפוצים הם: 1) תשישות – כאשר נוצר מחסור במשאבים רגשיים, נוצרת תחושה של מתח ועייפות כרונית כתוצאה מעבודה מפורזת. 2) ריחוק- כאשר העובדים מתחילים להרגיש ריחוק או אדישות  כלפי עבודתם. 3) חוסר שביעות רצון מהעבודה אשר עשויה להוביל לרגשות של חוסר הערכה עצמית, תסכול ועייפות (Hakanen, Bakker & Schaufeli, 2006).

שחיקה בעבודה היא תופעה בעלת השלכות גם על המצב הנפשי והבריאותי של העובד, והיא מתאפיינת בתחושות של תשישות נפשית, תחושה של היעדר הישגים וריחוק מהעבודה ומהעמיתים. מאפיינים פסיכולוגיים של שחיקה כוללים חרדה, מתח נפשי, פחד ודאגת יתר. תסמינים של שחיקה אף כוללים את המערכת הפיזיולוגית כאשר חלק מהעובדים אשר מדווחים על שחיקה מתלוננים על כאבי שרירים, קשיי נשימה, חוסר שינה, בעיות עיכול ועוד (Pines, 2002). לשחיקה יש השפעה גדולה על תפקוד העובד והאופן בו העובד מבצע את העבודה. בניגוד למצבים זמניים כגון לחץ או חרדה, ההתפתחות של השחיקה היא איטית ונוטה לא להיעלם גם כאשר העובד מתנתק מגורם הלחץ אשר גרם לשחיקה (Melamed et al., 2006a).