שפה היא חלק מרכזי בעסקים בינלאומיים. היא רכיב חשוב כמשאב בתהליכי קבלת החלטות שמאפיינים אירועי יום-יום בארגון, שהרי קבלת החלטות היא תהליך שמלווה בדיונים שמנוסחים, ממוסגרים ונעשים באמצעות השפה שמתפתחת וגם משותפת במידה כזו או אחרת על-ידי הארגון וקבוצות שונות בו. כשחברות הופכות לבינלאומיות ונכנסות לשווקים חדשים, הן צריכות להתמודד עם אתגרים שפתיים וביניהם גם שפת המקום. אחת המשמעויות של פעולה בינלאומית זו היא הצורך לתקשר ולהתנהל מול מתווכים טרנס-לאומיים, סוכנויות ממשלה ומוסדות זרים שפועלים ומתקיימים בתוך סביבות לשוניות שונות. שינויים במשמעויות קורים באופן תכוף במפגשים ותקשורת בין גורמים בינלאומיים משום שקודים שפתיים שמועברים הם מושא לפרשנות והבנה תחת הקשרים תרבותיים שונים (Brannen, Piekkari & Tietze, 2014).
כתוצאה מבנאום התאגידים הרב לאומיים, הם פועלים כאמות מול ספקיות, שאתייחס אליהן גם כחברות בת לאורך עבודה זו, שפועלות במדינות שונות ולהן סביבות לשוניות שונות. למעבר זה יש השלכות שכן נוצרים הבדלים שפתיים בתוך הארגון עצמו והחברות מנסות לענות על בעיות ואתגרים אלו במגוון דרכים. ככלל החברות מגבשות לעצמן מדיניות ונהלים מסוימים הקשורים לסוגיות שפתיות.
עבודה זו תעסוק בנושא של הבדלים שפתיים מתוך הבנת חשיבות האתגרים שעולים מסביבת הפעילות הבין-תרבותית של חברה רב לאומית. שאלת המחקר בעבודה תהיה ממה מושפעת קביעת מדיניות בנוגע להבדלי שפה בחברות בין לאומיות והספקיות שלהן. בעבודה אבחן גישות שונות שגורסות כי גורמים שונים וגם דומים משפיעים על מדיניות השפה ועל היישום שלה.
מבוא
הבדלי שפה בחברות בין לאומיות
מדיניות ונהלים בנוגע להבדלים שפתיים
גורמים המשפיעים על מדיניות שפתית בארגונים רב לאומיים
דיון
ביבליוגרפיה