תהליך קבלת ההחלטות נחשב לאחד התהליכים המרכזיים בכל ארגון, נוכח ההשפעה של תהליך זה על החלטות קטנות ויום יומיות, הקובעות את אופיו והנורמות הנקבעות בו, לצד החלטות גדולות יותר, בעלות משמעות גדולה יותר על עתידו של הארגון, אם בטווח הקצר, או הארוך. נוכח כך, מודלים ותיאוריות רבות נבנו במטרה לייעל ולהבין טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות, מצד אחד, וכדי לאפיין צורות שונות וסגנונות שונים של מקבלי החלטות העשויים לשפר או לפגוע בתהליך ותוצאותיו (Driouchi & Bennett, 2011). דברים אלו נכונים אף יותר כאשר בוחנים את תהליך קבלת ההחלטות בארגונים בינלאומיים, אשר עשויים לכלול צוותים של מקבלי החלטות, כמו דירקטוריונים וועדות, אשר החלטותיהם ואיכות החלטותיהם, עשויה להכריע את גורלו של הארגון, המפתח או משמר יציבות בשוק בו הוא פועל (Gordini & Rancati, 2017).
אחד הנושאים המעניינים ביותר בהבנת התהליך, הינו האיזון בין שיקולים רציונליים וקוגניטיביים לבין שיקולים רגשיים ובלתי רציונאליים. איזון, אשר נחשב באופן מסורתי לאחד הבדלים הבסיסיים בין המינים. כיום, התפיסה וההתקדמות בהבנת המגדר שינתה הנחה בסיסית זו, וכיום הרגש כבר בתהליך קבלת ההחלטות איננו עוד המבדיל בין תהליך קבלת ההחלטות ׳התיאורטי׳, כזה המבטא את התיאוריות הרציונליסטיות, לפסיכו-קוגניטיביות, המבטאות את האופן שבו בפועל אנשים, מנהלים ומנהיגים לוקחים החלטות (Urbig, Muehlfeld, Procher & van Witteloostuijn, 2020).
1. מבוא
1.1 הקדמה
1.2 מגדר והארגון הבינלאומי
1.2.1 מגדר ומקומו בארגונים – רקע
1.2.2 העסקה מגוונת
1.2.3 מגדר בארגון הבינלאומי
1.3 תהליך קבלת החלטות
1.3.1 הגדרות ותיאוריות של תהליך קבלת החלטות ארגוני
1.3.2 רגשות וסגנונות של תהליך קבלת החלטות
1.3.3 תהליכי קבלת החלטות בארגון הבינלאומי
1.4 סיכום והשערות המחקר
2. שיטת עבודה
3. ממצאים
3.1 בין קבלת החלטות וגיוון מגדרי לבין ביצועי קבוצות ניהול
3.2 בין קבלת החלטות וגיוון מגדרי לבין אחריות חברתית
3.3 בין קבלת החלטות וגיוון מגדרי לבין חדשנות ארגונית
4. דיון וסיכום
4.1 תרומת המחקר המקצועית והאקדמית
4.2 בין מגבלות למחקרי המשך
רשימה ביבליוגרפית