בימים אלו, עבור ארגונים בינלאומיים גדולים, ניהול הידע נחשב לאחת הדרכים החשובות ביותר להשגת יתרון תחרותי. מטרת מחלקות אלו היא להגיע לכדי שליטה רבה ככל הניתן בכל הידע הקיים בארגון, זה שהארגון שולט עליו וזה שהארגון אינו שולט עליו. זה שנמצא בבעלות הארגון ובתוך הארגון, וזה שנמצא מחוצה לו (Chang & Lin, 2015). היכולת מצד אחד לנהל ידע זה, ומצד שני גם לנהל ולחלוק אותו בארגון, הכרחיים בשביל יכולת החברה להתמודד בשוק התחרותי ואף להוביל בשוק זה (Tseng & Lee, 2014).
חשוב לפתוח ולומר כי ידע כלל אינו תחום השייך רק לעולם העסקים, אלא, כיום, מהווה בעיני רבים את הסוגיה המשמעותית והחשובה ביותר בעולם. לפי תפיסה וגישה זו, אשר הולכת ומקבלת ביטוי גדול יותר ויותר לאורך השנים האחרונות, ידע הינו המשאב או המטבע החשובים ביותר. יותר מכסף או טכנולוגיה, ואלו המחזיקים בהם והיודעים לתת בהם ערך יהיו הקבוצות החזקות ביותר והחשובות ביותר בעולם. תפיסה או גישה זו, הנקראת לעיתים בקצרה ׳עידן הידע׳ או ׳עידן המידע׳, מתייחסים לעיסוק מסיבי וטכנולוגי ביכולת לנהל מידע כמו טכנולוגיות תקשורת ומידע (ICT – Information Communication Technology)) אשר פועלות ליצור שיתופי מידע והפעלתו (Durmusoglu et al., 2014).
הידע הארגוני (Organizational knowledge) הינו למעשה סך אותם פריטים שהארגון צריך כדי לתפעל את הארגון, לדעת מה מתרחש בשוק, במי הוא מתחרה, מי הם הלקוחות, ועוד ועוד (Birasnav et al., 2014).
מבוא
1. תרבות ארגונית והארגון הבינלאומי
1.1 הגדרה נומינלית של תרבות ארגונית
1.2 הגדרה אופרטיבית של תרבות ארגונית
1.3 חשיבותה והשפעתה התרבות הארגונית על גורמים נוספים
2. ניהול ושיתוף של ידע
2.1 ההגדרה הנומינלית לניהול ושיתוף של ידע
2.2 ההגדרה האופרטיבית של ניהול ושיתוף ידע
2.3 ניהול ושיתוף של ידע מפורש
2.3.1 הגדרה נומינלית של ניהול ושיתוף ידע מפורש
2.3.2 הגדרה אופרטיבית של ניהול ושיתוף ידע מפורש
2.4 ידע סמוי
2.4.1 הגדרה נומינלית של ידע סמוי
2.4.2 הגדרה אופרטיבית של ידע סמוי
2.5 חשיבותו והשפעתו של ידע סמוי ומפורש על הארגון
3. הקשר בין תרבות ארגונית לשיתוף וניהול ידע
3.1 שיתוף ידע סמוי בארגון
3.2 שיתוף ידע מפורש בארגון
4. דיון – בין תרבות ארגונית וידע סמוי וגלוי
מקורות
