מחקר זה עוסק בדימוי הילד בפרסומות בטלוויזיה הישראלית ומבקש לעמוד דימוי זה של ילד ו'ילדות' כפי שבאים לידי ביטוי בייצוגם של ילדים בפרסומות מהעשור האחרון.
גישת ההבניה החברתית של המציאות גורסת שאנו חיים בעולם חברתי רב משמעי, בו לאנשים, לאובייקטים ולפעולות אין משמעות אחת ברורה. משמעות נוצרת דרך הפעילות האנושית והיא מוגבלת ויחסית להקשר בו היא נוצרת. אחד ההיבטים החשובים של הבניית המציאות החברתית הוא הנושא של "הבניית האחר", כאשר ההגמוניה השלטת משתמשת באמצעי התקשורת על מנת לאפיין ולייצג את מי שאינו חלק מהגמוניה זו, ולצרכיה שלה.
חוקרי המדיה טוענים כי ניתוח הפרסומת תורם להבנת התרבות של חברה כלשהי, שכן הפרסומאים משתמשים בערכים ובאמונות מקובלות בחברה למטרותיהם.. יתרה מזו, חוקרים רבים טוענים כי הפרסומאים רואים בשימוש בערכים המקובלים על הציבור מחויבות מקצועית, שכן על פי גישתם, הפרסומת ממלאת תפקידים דומים לאלה שממלאים המיתוסים. כמו המיתוס, הפרסומת מציעה פתרון למתחים חברתיים, מספקת מודל להזדהות ומכריזה על קיומו של סדר חברתי זה או אחר. לאור זאת, מחקר זה מבקש להתמקד בייצוג של 'ילדים' בפרסומות ולבחון את האופן בו ייצוג זה משקף תפיסות שונות של ילדות אשר משמשות את הגורם המשווק באמצעים שונים.
השערת המחקר הינה כי חלו שינויים בייצוג הילד בפרסומות טלוויזיה לאורך השנים, וכי חל מעבר מייצוג הילד כ'ילד' בעל עולם ילדותי הנבדל ונפרד מזה של המבוגר, וכתוצאה מכך ייצוגו ב'שולי' הפרסומות, אל ייצוגו במרכזה של הפרסומת כמייצג בדרך זו או אחרת של עולם המבוגרים, כאשר ההבדלים בין הילד למבוגר הולכים ומטשטשים.
מבוא
סקירת ספרות
מושג 'הילד'
דימוי הילד בתרבות
ילדים בפרסומות
הפרסומת כז'אנר
דימוי ילדים בפרסומות
מתודולוגיה
ממצאים
קולון (2010)
לאומי לעסקים (2013)
נטוויז'ן (2013)
שוקו תנובה (2013)
ספלנדיד (2015)
טמבור (2016)
דלתא (2016)
חטיף קראנצ'וס (2017)
קוטג' תנובה (2017)
YES (2017)
סיכום
רשימת מקורות
