במאה ה-21, ילדים תופסים חלק ניכר בפרסומות, ולא רק עבור מוצרים לילדים, לעיתים גם עבור מוצרים למבוגרים, גם על מנת לייצר אמינות, וגם על מנת לערער על הסדר הדורי (רבי"ק, דווידוסון 2017).
מחקרים רבים נעשו אודות ייצוג בתקשורת – גברים, חיילים, צבא, ממשל, נשים וילדים. בעבודה זו אבקש לחקור כיצד מוצגות ילדות בגילאי 3-15 בפרסומות בעיתונות הכתובה ובתקשורת בישראל בשנים 2016-2017. בעבודה זו אבקש לעמוד על המשמעות של ייצוג ילדות בפרסומות בהקשר של תפיסות תרבותיות בחברה הישראלית.
מטרת המחקר שבסופו אוכל להסיק מסקנות בכל הקשור לתפיסות מגדריות מסורתיות הנוגעות בייצוג ילדות בפרסומות בישראל, תוך הסתמכות על אינטגרציה העולה מן השיח האקדמי בנושא לבין ממצאי המחקר הנוכחי. עיקר העובדה לא יתמקד בניתוח מגדרי, אלא בניתוח ייצוג ילדות בפרסומות, תוך שימוש במחקרים מגדריים ותפיסות מגדריות.
בחרתי בנושא זה מאחר ותקשורת, ובעיקר פרסומות, משקפות במידה מה את הלכי הרוח של התרבות בה היא פועלת, שכן מטרת הפרסום היא להגיע לליבו ולמחשבת הנמען על מנת ליצור התעניינות ואיתה גם רכישה.
מאז ומעולם ביקש האדם לגלות את פרצופו המשתקף בראי, כחלק מהכרה עצמית, וכחלק מהכרת הסביבה. כיום, אמצעי התקשורת מייצרים שיקוף זה במידה רבה של הצלחה. למשל: סדרת תחקירים על עובדים זרים בישראל עלולה להציק למצפון החברתי, כתבה על אפליה במקום עבודה יכולה להתייחס לאלפי מעסיקים, פרסומות עם פן שוביניסטי יכול להציף גישות מגדריות בחברה וכדומה. אם כך, אחד התפקידים העיקריים של התקשורת הוא בשיקוף דמות החברה והאדם הפרטי.
מבוא
פרק 1: גישות מחקרי התרבות
פרק 2: תקשורת המונים ופרסום
פרק 3: ייצוגים בתקשורת
מהי ילדות
ייצוג נשים
ייצוג ילדים וילדות
פרק 4: שאלת מחקר ושיטת מחקר
פרק 5: ניתוח הפרסומות
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
