לאורך העשורים האחרונים עסק גוף רחב של ספרות בהגדרת הפרסום הפוליטי ובחשיבות הטמונה בו (Daignault, Soroka, &Giasson, 2013; Glavaš, 2017; Ojeka&Ajakaiye, 2015; Steenburg, 2015). בקצרה, המונח פרסום פוליטי מוגדר כהפצה ממומנת של מסרים פוליטיים לצורך העברת אינפורמציה לקהל המונים (Ojeka&Ajakaiye, 2015; Steenburg, 2015). מחקרים אמפיריים קודמים רבים מייחסים חשיבות ויתרונות רבים לפרסום הפוליטי כאמצעי להגברת אמון ולגיטימיות המשטר (Craig &Rippere, 2014; Ojeka&Ajakaiye, 2015), שיפור עמדותיהם של אזרחים כלפי פוליטיקאים (Kumar & Raju, 2013) והגברת מעורבות של אזרחים בהתנהגויות השתתפות פוליטית, כגון: הצבעה ביום הבחירות, גיוס פעילים ומתנדבים למפלגות, גילוי עניין ומעורבות רבה בקמפיינים, תרומות מצד פילנתרופים למפלגות וכדומה (Glavaš, 2017; Kruikemeier et al., 2014; Spenkuch&Toniatti, 2018).
על רקע היתרונות הרבים הקשורים לפרסום פוליטי (Kumar & Raju, 2013; Ojeka&Ajakaiye, 2015), כמו גם סכומי הכסף הציבוריים הגבוהים המוקצים לטובת פרסום מסוג זה (Wu, 2012), לאורך העשורים האחרונים ביקש גוף רחב של ספרות לבחון: אילו גורמים קשורים לרמת האפקטיביות של פרסום פוליטי? (Kumar & Raju, 2013; Spenkuch&Toniatti, 2018). בכלל זה, מחקרים אמפיריים קודמים העלו קשר בין טון הדיבור המושמע בתשדירים לבין רמת נכונותם של אזרחים להצביע לפוליטיקאים. מחקרים קודמים אחרים העלו כי פרסום פוליטי אפקטיבי בעיקר בשכנוע אזרחים בעלי דעות חלוקות (Spenkuch&Toniatti, 2018), אך בעל השפעה פחותה על אזרחים בעלי עמדה פוליטית מגובשת (Ojeka&Ajakaiye, 2015; Spenkuch&Toniatti, 2018; Steenburg, 2015).
1. תקציר
2. מבוא
3. סקירת ספרות
3.1 פוליטיקה בשדה הפרסום – הגדרות ותמורות טכנולוגיות
3.2 פרסום פוליטי והשתתפות פוליטית
3.3 אילו גורמים מנבאים אפקטיביות פרסום פוליטי?
3.4 פרסום אקטיבי ופסיבי – הגדרה
3.5 עמדות אזרחים כלפי פרסום פוליטי
3.6 פרסום אקטיבי ופסיבי, עמדות ונכונות אזרחים להצביע פוליטי
3.7 אפקטיביות פרסום פוליטי לפי מצב סוציו -אקונומי
3.8 מטרות והשערות מחקר
4.שיטה
4.1 משתתפים
4.2 הליך המחקר
4.3 כלי המחקר
4.4 מערך המחקר
4.5 סוגיות אתיות
5.תוצאות
6. דיון
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים
