כאשר בוחנים את עולם הפרסום, ניתן לומר כי בסופו של דבר, שיווק הינה עבודה אשר בבסיסה הגדלת המכירות. כלומר, יצירת יותר ויותר ׳כוונות רכישה׳ שיהפכו לרכישה בפועל. עם זאת, מאז המערכת הדמוקרטית, ובוודאי עם הגעתן של הטכנולוגיות שאפשרו ׳תקשורת המונים׳ (טכנולוגיות שהפכו לנפוצות ובעלות משקל עצום כמו הרדיו, הטלוויזיה והעיתון), גם נולדה ההבנה כי שיווק הינו מרכזי ומהותי גם כדי לייצר שינויים פוליטיים, ולהביא רעיונות, מפלגות, ופוליטיקאים לידיעת הציבור ולבחירתו. לכן, שיווק פוליטי הינו בסופו של דבר יצירה, הגדלה או הרחבה של כוונות ׳הבחירה׳ של האזרח, אם במפלגה, ראש עיר, או אדם המעוניין להפוך לנבחר ציבור (Elhajjar, 2018).
בעוד שמציאות זו נכונה לאורך כל ההיסטוריה של תקשורת המונים, כיום ניתן לתאר מציאות שונה, אשר מורכבת ממהפכות חדשות. הראשונה, זו של האינטרנט, אשר יצרה תקשורת והפצה של תוכן עשיר וממוקד כפי שלא היה אפשרי בפלטפורמות המסורתיות. והשנייה, אשר מייצרת את השילוב בין הרשתות החברתיות המקוונות, ובין הטלפון הסלולארי. האחת, יצרה מאזן חדש בין הקונה לבין המוכר, בין האזרח והארגון ובעיקר בין היחיד לעומת יצרני התוכן – גופי התקשורת, בכך שאפשרה ליחיד את האוטונומיה ואת הפלטפורמה ליצור תוכן בעצמו, ולהשפיע על תכנים, מסרים, וגם ארגונים ואנשי ציבור הנדרשים להשתמש באותה הפלטפורמה (Iyer, Yazdanparast & Strutton, 2017).
מבוא
1. הפרסום הפוליטי
1.1 בין פרסום פוליטי להון חברתי
1.2 הפרסום הפוליטי במציאות חדשה
2. הרשת החברתית
2.1 התפתחות הרשתות החברתיות
2.2 מנגנון הוויראליות של הרשת החברתית
3. פרסום פוליטי אפקטיבי ברשתות החברתיות
3.1 דמותו של נבחר הציבור
3.2 קשיים בפרסום פוליטי ברשתות החברתיות
סיכום
מקורות
