ניתן לפתוח ולומר, כי עולם הפרסום, לאורך ההיסטוריה, ידע לאמץ בדרכים מגוונות את התפתחותן של טכנולוגיות שונות, וזאת כדי להפתיע את הצרכן, ולהביא אותו, נוכח אפקט ההפתעה, לזכור את הפרסום, וכך להגיב אליה בצורה חיובית, באמצעות הקנייה עצמה. ממד ההפתעה, לא פעם, תלוי באופן ישיר ביכולת של המפרסם להציג את מסריו באמצעות ייצוגים חדשים ובעלי מאפיינים ווקלים, ובעיקר וויזואליים, באופן שיצליח לשמר את רמה הקשב של הצרכן, כדי שיוכל לצרוך את מסרי המפרסם בצורה המיטבית ובאופן שישפיע עליו (Shah, Larson & Denton, 2019).
נקודה זו, נחשבת לרלוונטית יותר מאי פעם, במציאות הנוכחית, עקב ההצפה של מסרים ותכנים, המגיעים מתוך המכשירים הרבים מתוכם צורך האדם הממוצע, ואף בגילאים צעירים יותר ויותר, מתוך רשת האינטרנט בכלל, ובעשור האחרון, מתוך הרשתות החברתיות, אשר מייצרת קשיים חדשים ומוגברים הנוגעים לרמת הקשב של הצרכן בנוגע למרחבי פרסום ויכולתם להשפיע על כוונות הרכישה (Lagomarsino & Suggs, 2018). שהרי, המטרה הראשית של המפרסם הממוצע, לצד מטרות נוספות הקיימות בקרב סקטורים שונים, כמו הפרסום הפוליטי, או פרסום רפואי, וכדומה, הינה ליצור התנהגות צרכנית שונה, המטיבה עם הארגון ושאיפותיו.
מבוא
השערת המחקר
שיטות מחקר
1. הזיכרון כמרכיב עיקרי בפעולת הפרסום
1.1 עבודת המפרסם ומהות המותג
1.2 חשיבותו של ממד הזיכרון
2. דמויות מונפשות כשיטת פרסום
2.1 מאפיינים של ייצוגים ודמויות מונפשות
2.2 כוחם הוויזואלי של הדמויות המונפשות
3. בין הנפשה לזיכרון – יתרונות וחסמים
3.1 קהילות יעד של פרסומות מונפשות
3.2 בין מודעות לזיכרון
4. סיכום
מקורות
